בעת האחרונה המושג שכולנו נתקלים בו באין ספור תחומים הוא בינה מלאכותית (AI בצורתו הפופולרית). השיח סביב המושג מבטיח שאנו לקראת עת אנושית חדשה. הוא מבטיח לפלוש ולכבוש כל תחום בחיינו. לא סתם שינויים הוא מבטיח אלא שינוי פרדיגמטי של כלל צורות חיינו: טכנולוגית, תעסוקתית, תקשורתית, חינוכית, מסחרית, כלכלית, אומנותית ועוד. השתלטות זו על השיח מאיימת למעשה על המונופול האנושי שהיה לבני אדם על מושג הבינה ביחס לשאר הטבע. יהיו שיראו בכך הבטחה ויהיו שיראו בכך איום, יהיו שיראו בכך אוטופיה ויהיו שיראו בזה דיסטופיה.
השתלטות זו על השיח מזמינה עם זאת בחינה מחדש של שאלת הבינה עצמה, כמאפיין כה יסודי בהווייה האנושית. בחינה שיכולה להיעשות במנותק משאלת הבינה המלאכותית, אבל גם באופן בו שתי צורות הבינה תורמות להבנה של האחת את השנייה.
ובכן, מהי בינה ? פרקטיקה או יכולת קוגניטיבית? מה הם התנאים לבינה? האם יש לה מהות או שמא היא תלוית תרבות? מה מבחין אותה ממושגים סמוכים (כמו חשיבה, חוכמה, ידע, גאונות, רציונליות) ואיך היא תורמת להבנת המושגים המנוגדים לה (טיפשות, איוולת)? מה מקומה של הבינה בתנועת הנאורות? בפוסטמודרניזם? בפמיניזם? מה בין בינה לרגשות? מה מקומה בתקופות היסטוריות שונות? מה לבינה לצדק ולכוח? איך אופיינה בטקסטים תרבותיים שונים (בפילוסופיה, בטקסטים דתיים, בהיסטוריה של הרעיונות, אנתרופולוגית, בתורת המשפט, פסיכולוגית, חינוכית, באומנות ובכלל)? האם יש מן ההיבריס בבינה ובאיזה אופן? מה בין בינה פרטית ל"בינה ציבורית" (חוכמת ההמונים לדוגמה)? ושאלת השאלות, במה מאיימת הבינה המלאכותית על זו האנושית ועל מושג האדם?
גיליון 18 מזמין חוקרים מתחומי דעת שונים לבחון ולדון בשאלות אלו מתוך התייחסות לכלל ההיבטים שצוינו לעיל. יש לשלוח מאמרים עד סוף מרץ, 2025.
* הנחיות הגשה למחברים ניתן למצוא באתר דברים, תחת דף הבית של מכללת אורנים. או בקישור כאן
מערכת דברים
ד"ר קובי אסולין, פרופ' יעל פויס, ד"ר ליאורה גולדמן
https://dvarim.oranim.ac.il/%d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90/
ענבל פלג
inbal_p@oranim.ac.il
רשת מדעי הרוח והחברה 
כתיבת תגובה