מצב חירום הוא מצב שנוצר כתוצאה מאירוע חיצוני, כמו אסון טבע או מעשה אדם, המשבש את מהלך החיים השגרתי, מהווה סיכון קיומי ודורש תגובה מהירה. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בעולם ובישראל המודעות לצורך להתכונן למצבים אלו מראש. המטרה של העבודה הנוכחית הייתה ללמוד על התפיסות של אנשים עם מוגבלויות שונות לגבי מצבי חרום ולהבין את הצרכים הייחודיים שלהם בנושא. המחקר מבוסס על שיטת מחקר איכותנית. נערכו 18 ראיונות עומק חצי מובנים עם אנשים עם מוגבלויות שונות. המרואיינים סיפרו כי לא ערכו הכנה מיוחדת לזמן של חירום ואסון. הם הציגו עמדה המתעלמת מהאפשרות של מצבי חירום ומהצורך להתכונן אליהם והתמקדו בהתמודדות שלהם עם חיי היום יום בהווה. בראיונות עלתה התלות הרבה של המרואיינים בבני אדם ובמכשירים והמשמעות של התלות הזו במצב חירום. הם הביעו חוסר אמון בנכונות וביכולת של גורמים בממסד להיענות לצרכים שלהם בזמן של חירום ואסון. על אף שחלק מהמרואיינים הם עם מגבלות דומות מהראיונות עלה שלכל אחד מהם צרכים ייחודיים. לסיכום, הזמן והמרחב הם שני צירים מרכזיים שיש לקחת אותם בחשבון כאשר דנים בסוגיה של אנשים עם מוגבלות בזמן חירום ואסון. יש מקום להרחיב את הידע ואת ההבנה על התפיסות, הצרכים ואורח החיים של אנשים עם מוגבלות בזמן שגרה וזאת כדי להתכונן באופן מיטיבי למצבים של חירום ואסון.
יום שלישי, 11.9.2019 בשעה 14:00 במרכז שבאוניברסיטת חיפה, חדר 1013 בנין המדרגה.
ההרצאה מבוססת על המאמר:
Finkelstein, A & Finkelstein, I. (2019). Emergency preparedness — The perceptions and experiences of people with disabilities. Disability and Rehabilitation. DOI: 10.1080/09638288.2018.1550686.