תהליכי ייצור הידע האקדמי בישראל קשורים בטבורם למסגרות השיח הדומיננטי בעולם המערבי ובעיקר בארצות הברית. אקדמאים ואקדמאיות ישראליות שואבים ושואבות לגיטימציה מקצועית מפרסום בכתבי-עת אמריקאים ורבים מגיעים למרכזים אקדמיים במערב כדי להתעדכן באופנות התיאורטיות המתחדשות. מה קורה כאשר נעשה שימוש במודלים תיאורטיים שנוסחו במרכזי הכוח הפוליטיים והאקדמיים במערב כדי להסביר את המציאות המקומית של החיים בישראל/פלסטין? באילו אופנים ניתן לבחון בביקורתיות את הממשק שבין תיאוריה לאתנוגרפיה לאור חוויות מקומיות? וכיצד עשויה התיאוריה עצמה להשתנות כשמפגישים אותה עם האתנוגרפיה המקומית?
בכנס זה נבקש לעורר דיון בשאלה כיצד יכולה האנתרופולוגיה המקומית להתמודד עם המציאות שבה הצפון הגלובלי קובע סדר יום אינטלקטואלי? כיצד הבדלים ושינויים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים מקומיים רלוונטיים לתיאוריה אנתרופולוגית? ומהן ההשלכות המעשיות, החברתיות והפוליטיות של אתנוגרפיה היוצאת מן המקומי ובוחנת מחדש את הנחות היסוד של תיאוריות אנתרופולוגיות עכשוויות?
מטרת הדיון בכנס היא להציף שאלות אלה כדי לעורר מחשבה לגבי הפוטנציאל מחד והמחירים מאידך של ייצור ידע שיוצא מחוויות החיים המקומיות של מושאי המחקר שלנו. ולבחון את המשמעות של רפלקסיביות שבודקת את האופנים שבהם תיאור ותיאוריה קשורים זה בזו ומייצרים ידע אקדמי בעל משמעות חברתית רחבה.
מלבד הרצאות שדנות בקשר בין התעצבותו של שיח מקומי אל מול שיחים תיאורטיים במרכזי המחקר במערב, נשמח כתמיד לקבל הצעות בנושאים אחרים בעלי עניין אנתרופולוגי.
נשמח לקבל הצעות בקטגוריות הבאות:
* מושבים שלמים, סדנאות ושולחנות עגולים (יש להגיש תקציר למושב עד 200 מילה ותקצירים לשלוש או ארבע הרצאות עד 200 מילה כ”א)
* הרצאות בודדות (יש להגיש תקציר עד 200 מילה)
* הגשת תמונה לתערוכת הכנס (יש להגיש שני תצלומים, כיתובי תמונה עד 15 מילים ותקציר המחקר עד 200 מילה)
* הצעת ספר חדש לחגיגת ספרים
* הגשת מועמדות לפרס גלקמן לעבודת הדוקטורט המצטיינת (יש להגיש תקציר בן שני עמודים והמלצת מנחה)
תיקון: השתתפות באירוע כרוכה בתשלום