מאיר חזן, עצמאות ופוליטיקה: צמתים בהיווצרות המערכת הפוליטית הישראלית, מאגנס, ירושלים, 2020.
בזכותם של פוליטיקאים ובזכות הבחירות הפוליטיות שעשו בשנים 1947–1949 ניצבת מדינת ישראל על רגליים איתנות עד ימינו. שורה של הכרעות יסוד מדיניות ומשטריות נקבצו יחדיו והונחו לפתחם; והם – בהובלה משותפת של חיים וייצמן יחד עם הנהגת מפא”י בראשותו של דוד בן-גוריון, וכשלצדו משה שרת, אליעזר קפלן וגולדה מאיר – הוליכו את הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל אל סף הריבונות והעצמאות, ומעבר להם.
הספר מתחקה אחר החיים הפוליטיים הישראליים עם בואה של שעת הריבונות באמצעות הבלטת כמה דגשים מרכזיים: הטלטלות שהובילו להיווצרות המסגרות השלטוניות בעת המעבר מחברה וולונטרית לדפוסים ממלכתיים, רגעי ההכרעה על הקמת המדינה, המאבק על קבלת תמיכת ארצות הברית והכרתה דה פקטו ודה יורה בישראל, מערכת הבחירות לאספה המכוננת (שהפכה עצמה לכנסת הראשונה), ותקופת כהונתו של חיים וייצמן כנשיא מועצת המדינה וכנשיא המדינה.
“מדינת ישראל נוסדה באופן רבולוציוני, בלי בחירות ובלי דמוקרטיה, ואחרת אי אפשר היה, והיה חשוב יותר להקים את המדינה מאשר לדקדק בהלכות הדמוקרטיה”. כך תיאר בן-גוריון את המציאות הפוליטית ערב הבחירות לאספה המכוננת שהתקיימו ב-25 בינואר 1949. הספר בוחן מעשה מהפכני זה.