סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר ולבתר דוקטורנטים
פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחות תלמידי המחקר קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים והעברת ידע. היוזמה מגיעה “מלמטה” אבל התקווה שבהמשך הפעילות תקודם – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר. מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.
תוכנית האירועים של מעברים כוללת מודולים של פעולה: פיתוח קריירה (המודול הכתום) מענקי מחקר (מארי קירי, אי.אר.סי, המודול האדום), יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה (המודול הסגול), מיומנויות מחקר (המודל הירוק), תעסוקה וחיים מעבר לאקדמיה (המודול הוורוד), מנהיגות אקדמית וקווים לדמותינו (המודול התכול), מיומנויות כתיבה (המודול הצהוב) וחברותות (המודול הירוק בהיר) .
ברשת כרגע כ 1600 תלמידי ותלמידות מחקר מכל התחומים ומכל המוסדות, חלקם ישראלים בחו”ל
פרויקט מעברים הוקם על ידי פרופ’ דוד לוי-פאור, מהמחלקה למדע המדינה ובית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל כחלק מפעילות למען תלמידי ותלמידות מחקר ולטובת זירה מחקרית לאומית, מלאת אנרגיה בתוך האקדמיה הישראלית. הפרויקט הוא המשך לפעילות בנושא שהחלה כבר לפני 15 שנה כאשר יזם את כנס פרחי מחקר – הכנס השנתי הבינלאומי לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בין לאומיים ומדיניות ציבורית. תחילה באונ’ חיפה ולאחר מכן באוניברסיטה העברית. פרופ’ לוי-פאור יזם מאז (עם אחרים ושותפים טובים) את תוכנית הדוקטורנטים בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית מלגות הנשיא בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית תל”מ במדע המדינה ויחבל (שהתרחבה מאז למוסדות ומחלקות אחרות, את תוכנית “לימוד בחברותא” באוניברסיטה העברית ועמד בראש תוכנית הדוקטורט של הקרן הבינלאומית לחינוך. הכישלון הגדול ביותר של פרופ’ דוד לוי-פאור היה ביישום תוכנית לימודי המחקר הלאומית שנתקלה בפוליטיקה מוסדית בין האוניברסיטאות לבין יו”ר ות”ת דאז, פרופ’ מנואל טרנכטנברג.
לוח אירועים סמסטר קיץ תש”פ (חיים עם הקורונה)
- יום חמישי, ה 2 ביולי 2020, 16.30 – 18.00 סרטון המפגש כאן.
- ד”ר איה אלידע, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, איך כותבים הצעת מחקר?.
יום שני, ה 6 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. סרטון המפגש כאן. המצגת כאן.
כתיבה של הצעת מחקר מרשימה ומשכנעת היא אחת המיומנויות החשובות ביותר באקדמיה. החל מהצגתה של תכנית הדוקטורט לאישור הוועדה המלווה, דרך הגשות למלגות, פרסים וקרנות מחקר ועד למועמדות למשרה או פוסט-דוקטורט – הצעת המחקר היא המפתח להצלחה בכל הרמות, מהתואר השני ועד למרצים וותיקים. בהרצאה יינתנו הנחיות ודגשים כיצד לכתוב את הצעת המחקר כך שתציג את הפרויקט באופן ברור ומשכנע, ולא פחות חשוב מכך – “תשווק” אותו בהצלחה לכל נמען ולכל מטרה.
ד”ר איה אלידע היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. מתמחה בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים והיסטוריה חברתית ותרבותית של שפה ותרגום. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטאות תל אביב ומינכן (2004-2009) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, היא שבה לארץ ב- 2012 והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. ספרה, A Goy Who Speaks Yiddish: Christians and the Jewish Language in Early Modern Germany ראה אור בהוצאת אונ’ סטנפורד בשנת 2012. לאורך השנים פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם, וזכתה במלגות ומענקים מטעם קרן מינרבה, קרן רוטשילד (יד הנדיב), הקרן הלאומית למדע (ISF), האיחוד האירופי (מארי קירי), והקרן הישראלית-גרמנית למדע (GIF).
- ד”ר יפעת מוניקנדם, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, הגשת מועמדויות לפוסט-דוקטורט: הצעת המחקר והמכתב הנלווה
יום שלישי, ה 14 ביולי 2020, שעה 20.30 – 22.00. סרטון המפגש כאן.
לקראת סיום הדוקטורט נפתח עולמן של המועמדויות לפוסט-דוקטורט בכלל, והמועמדויות לפוסט-דוקטורט בחו”ל. מועמדויות אלה כוללות מכתב (cover letter) והצעת מחקר מקוצרת, לצד קורות חיים ופרטים נוספים. בהרצאה זו נדבר על כתיבתה של הצעת מחקר מהודקת ואפקטיבית ונתמקד במבנה ההצעה, בתוכנה ובהתאמתה למועמד ולמשרה
ד”ר יפעת מוניקנדם היא מרצה בכירה בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בהתפתחות החוק הנוצרי בשלהי העת העתיקה, בהקשרו היהודי, היווני והרומי. ד”ר מוניקנדם היתה עמיתת קריין באוניברסיטת ג’והנס הופקינס ועמיתת מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית. היא זכתה במענקי מחקר מטעם האיחוד אירופי (מרי קירי) ומטעם הקרן הלאומית למדעים (ISF) ופרסמה בבמות שונות. ספרה Jewish Law and Early Christian Identity: Betrothal, Marriage and Infidelity in the Writings of Ephrem the Syrian יצא לאחרונה לאור בהוצאת קיימברידג’.
- מעברים מארח את יו”ר ור”ה המתפטר, פרופ’ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה לשיחה על עתיד האקדמיה בישראל. יום רביעי ה 15 ביולי 2020. שעה 11.00 עד 13.00. נשאל כמובן מה הביא להתפטרות אבל גם כיצד מתנהלת מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, מה עמדת ור”ה וכיצד מתנהלים בהמשך. לאחר הראיון נקיים שיחה פתוחה עם המשתתפים. מראיינים: פרופ’ סיגל אלון, סוציולוגיה, אונ’ תל-אביב, ופרופ’ דוד לוי-פאור, מדע המדינה ומדיניות ציבורית, האונ’ העברית
פרופ’ רון רובין הוא הנשיא ה ה-11 של אוניברסיטת חיפה ומכהן בתפקידו זה מאוקטובר 2016. פרופ’ רובין הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה אמריקנית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (1986). הוא כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה ובתפקידו האחרון בחיפה שימש דיקן הסטודנטים. לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU ) היוקרתית, בה כיהן כמשנה לרקטור והיה אמון על הקמת שני קמפוסים בינלאומיים של NYU – באבו דאבי ובשנחאי. פרופ’ רובין הוא מבין בכירי המומחים הבולטים בעולם לעיצוב האקדמיה העתידית.
- מר שלמי יחיאב, יו”ר התאחדות הסטודנטים הארצי, הסטודנטים בישראל בצל הקורונה: אתגרים ופתרונות, יום רביעי, ה 15 ביולי 2020, שעה 16.30. מראיין פרופ’ דוד לוי-פאור,
מר שלמי יחיאב הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטה העברית, ובמהלכו של תואר שני מחקרי במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו ייסד תכנית חברתית המסייעת לצעירות וצעירים מן הפריפריה הגיאוגרפית בדרכם לאקדמיה, הנמצאת בתהליך פריסה ארצי. כיהן שנתיים בתפקיד יו”ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, והוביל מהלכים כגון: שינוי תנאי הלימודים בבית הספר לווטרינריה לאחר מאבק של 20 שנים, הובלת המאבק לשיפור התחבורה הציבורית בעיר ירושלים וייסוד תכנית חונכות לשנה א’ שלוקחים בה חלק כ- 3000 סטודנטים בשנה.
משרת במילואים ביחידת רוכב-שמיים כמפקד פלגת לוחמים, בספטמבר 2018 נבחר לתפקיד סגן יושב ראש ההתאחדות. בפברואר 2019, לאחר 6 חודשים בתפקיד, נבחר לכהן כיו”ר ההתאחדות החדש.
- פרופסור ערן הורנשטיין, מכון וויצמן, איך כותבים ואיך שופטים הצעת מחקר מנצחת? – מדריך לחוקר ראשי מתחיל
יום חמישי, ה 16 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. סרטון המפגש כאן. המצגת כאן.
ההרצאה תעסוק בתהליך הכתיבה והשיפוט של הצעת מחקר תחרותית. ההרצאה כללית ומתאימה לחוקרים במגוון תחומים לפוסטדוקים וחוקרים עצמאים צעירים.
פרופסור ערן הורנשטיין הוא חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית וראש מרכז בנוזיו לחקר מחלות נוירולוגיות במכון ויצמן למדע. ערן וחברי המעבדה שלו מתעניינים במנגנונים גנטיים מולקולריים של מחלות מח ניווניות עם דגש על חקר המנגנונים המניעים את מחלת ה ALS
- ד”ר יותם הוד, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, הערות, טיפים והנחיות עבור מסע כתיבת התזה
יום שני, 20 ביולי 2020, שעה 14.30 עד 16.00. הסרטון כאן. המצגת כאן.
סטודנטים המעוניינים בכתיבת עבודת תזה מוצאים עצמם, על פי רוב, נכנסים לעולם בלתי מוכר של פרקטיקות מוסדיות ודיסציפלינריות. מטרת הרצאה זו היא להאיר את התהליך הזה, ולהבהיר יותר כל שלב בדרך. זאת בכדי להפחית מעט מהחרדות (בנוגע לתהליך שהוא מלכתחילה מעורר חשש) כמו גם לפתוח אפיקים לפעולות מכוונות יותר בכל שלב בדרך. באופן ספציפי, ההרצאה מכסה נושאים הכוללים את לוח הזמנים של כתיבת התזה, טיפוח מערכת היחסים עם המנחה, תכנון מבנה התזה ועוד.
ד”ר יותם הוד הוא מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוא מכהן כעת כראש המגמה לטכנולוגיה בחינוך, כמנהל מרחבי הלמידה העתידניים של LINKS, כעמית Marie Curie החוקר את זהותם של תלמידים כבוני ידע (2018-2020), וכPI שותף בשני מענקים הממומנים על ידי הקרן הלאומית למדע (למידה בחברה מרושתת; קידום מדע אזרחי בבתי הספר). בשנת 2019 ד”ר יותם הוד זכה בפרס על שם מרדכי ניסן לחוקרי חינוך מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים.
- פרופסור נירית בן אריה דבי, המחלקה לאומנויות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אתגרים והזדמנויות בהכנת הצעת מחקר לקרנות תחרויות במדעי הרוח, רביעי ה 22 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00.
הרצאה זו תעסוק באתגרים ובהזדמנויות הכרוכים בהגשתה של הצעת מחקר בתחומי מדעי הרוח. נעסוק ביתרונות ובחשיבות של הכנת הצעת מחקר, בבחירת הנושא, בתהליך כתיבת ההצעה בקשיים ובהתלבטויות בהכנתה של הצעת מחקר ובהמלצות להדגשים הרצויים. המפגש יכלול הרצאה קצרה ולאחריה דיון ושאלות. קהל היעד: חוקרים צעירים ופוסט דוקטורנטים. סרטון המפגש בקישור זה. המצגת כאן.
נירית בן אריה דבי היא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה ע”ש אוולין מץ במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחום התמחותה העיקרי הוא אמנות ודרשנות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין ספריה ניתן לציין את הטפה בפירנצה בתקופת הרנסנס (2001), דוכן ההטפה הרנסנסי (2007), הכת של קליר הקדושה מאסיסי (2014), מטיפים, אמנים וקדושים בטוסקניה של הרנסנאס (2015) ותעמולה צלבנית במילים ותמונה באיטליה הקדם מודרנית (2016).
- ד”ר ורד בלאס, בית הספר לפורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, אנרגיה טובה ומחקר מצוין: איך לבנות ולהשיג מימון למחקר בינתחומי.
יום שני, 27 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. הסרטון כאן.
במפגש נדבר על איך מתכננים פרויקט מחקר חדש, איך בונים הצעת מחקר חזקה ואיך מוצאים מקורות מימון. נראה דוגמאות מפרויקטים שמשלבים חוקרים ממגוון תחומי מחקר וזכו במענקי מחקר מגוונים.
ורד בלאס היא מרצה בכירה בבית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת מסטר ודוקטורט מדעי הסביבה וניהול מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון. המחקר שלה מתמקד בממשק שבין עסקים וסביבה, ובמיוחד בראיית מחזור חיים והערכת השפעות סביבתיות של מודלים עסקיים, ייצור ודפוסי צריכה חדשים. ד”ר בלאס קיבלה מענקים שונים מהאיחוד האירופי, ISF ומשרדי ממשלת ישראל לתמיכה במחקר העצמאי שהיא מובילה במעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית. בעבר הייתה חברה בוועדת המומחים הטכניים לפלטפורמת התעשייה הירוקה בהובלת UNIDO.
- גב’ דניאל איפלן, יו”ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, מכללת תל-חי, על הסטודנטים בישראל בצל הקורונה, תמונת מבט ממכללת תל חי, יום רביעי ה 29 ביולי 2020, שעה 18.00 עד 19.00.סרטון המפגש כאן.
דניאל איפלן בת 25, במקור מירושלים וכעת מתגוררת במטולה ולומדת עיצוב מרחבים חינוכיים, סוציולוגיה ומגדר במכללה האקדמית תל חי. במהלך לימודיה הקימה ביחד עם שותף מיזם הנגשת טכנולוגיה לגיל השלישי ששמו ״מאנלוגי לטכנולוגי״. המיזם פעל במשך השנה האחרונה במרץ, גם בתקופת הקורונה. היא עוסקת בעשייה חברתית משנת השירות אליה יצאה במסגרת אורט בינה. כיום היא פעילה כבר שנתיים באגודה בתפקידים שונים במעורבות החברתית. במאי האחרון נבחרה לכהן כיושבת ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות ונכנסה לתפקיד בתחילת יולי 2020. דניאל איפלן היא יזמית, אקטיביסטית חברתית, בעלת ראש גדול ויצירתי שתמיד מחפשת את האתגר הבא.
- פרופ‘ יוסף ג’בארין, פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מרכיבים חשובים של כתיבת הצעה למענק מחקר תחרותי (ISF ואחרים).
יום חמישי, 30 ביולי 2020, שעה 14.30 – 16.00. סרטון המפגש בקישור זה.
הקידום האקדמי וניהול המחקר תלויים מאד בגיוס כספים מקרנות תחרותיות. ההרצאה תעסוק בכתיבת הצעת מחקר לקרן תחרותית עם התמקדות בהגשות לקרן המדע הישראלית (ISF). נעסוק בהגדרות של מחקר בסיסי, בניית טיעון והשערה מובילה, מיקום המחקר בספרות הבינלאומית, החידוש, ההקשר של המחקר, ופירוט שיטות המחקר המוצעות.
יוסף ג’בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דיקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה”ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architecture ב- .MITהמחקר של ג’בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk), אי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות שלהן עם שינוי האקלים.
- ד”ר איתי בר-סימן-טוב, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מענקי מחקר: עצות לחוקר/ת המתחיל/ה, יום שני ,3 באוגוסט 2020, שעה 14.30 עד 16.00. סרטון המפגש כאן.
מדוע להגיש הצעות למענקי מחקר? האם זה בכלל נדרש בתחומים כגון משפטים, מדעי החברה והרוח? כיצד לבחור נושא להצעת מחקר למענקים? כיצד לכתוב הצעת מחקר?
ד”ר איתי בר-סימן-טוב הוא מרצה בכיר וראש מעבדת החדשנות למשפט ומדעי הנתונים (BIU Innovation Lab for Law, Data-Science and Data Governance) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ד”ר בר-סימן-טוב זכה במענקי מחקר ממקורות מגוונים, לרבות, בין היתר, הקרן הלאומית למדע (Israel Science Foundation); הקרן הגרמנית ישראלית למחקר ופיתוח מדעיים (German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development); ה- Israel Institute; והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
- פרופ’ מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר-אילן, “בינוי קריירה אקדמית: שיחה עם פרופ’ מרים פאוסט על גיוסים, קידומים ופיתוח קריירה אקדמית“. יום שני ה 10 באוגוסט 2020, 14.30 עד 16.00. כתובת הסרטון כאן.
פרופ’ מרים פאוסט היא רקטור אוניברסיטת בר-אילן. היא פרופ’ מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה, פסיכולוגית קוגניטיבית וראש המעבדה למוח ושפה במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע”ש גונדה. בעבר שימשה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, כיועצת הרקטור לקידום נשים וכסגנית רקטור האוניברסיטה. לפרופ’ פאוסט פרסומים רבים בבמות בינלאומיות וזכיות רבות במענקי מחקר יוקרתיים. היא הדריכה עד היום מעל ל-70 סטודנטים לתארים מתקדמים. עבודתה המחקרית של פרופ’ פאוסט עוסקת בייצוג המוחי של שפה וכיום היא מתמקדת בעיבוד שפה יצירתית וברשתות סמנטיות בלתי שגרתיות. המחקר התרחב לזיהוי המנגנונים הפסיכולוגיים והמוחיים המעורבים בחשיבה יצירתית. היא משתמשת במחקריה במגוון טכניקות הכוללות שיטות התנהגותיות, ניתוח רשתות, הדמיה מוחית ומדידות אלקטרופיזיולוגיות של פעילות מוחית וחוקרת נבדקים תקינים ונבדקים מקבוצות קליניות שונות. פרופ’ פאוסט מסיימת בקרוב שתי קדנציות של כהונה כרקטור (שש שנים בסה״כ לאחר שבבר- אילן הייתה נהוגה קדנציה אחת בלבד בת ארבע שנים של הרקטור. כשכסיימה התקופה הראשונה החליט הסנט לשנות את התקנון כדי שתמשיך לכהן כרקטור לתקופה של שתי שנים נוספת).
- מפגש שאלות ותשובות למגישים למענקי מארי-קירי במחזור הקרוב. עם גב’ סמדר הירש וגב’ ג’סיקה סטרוואזאייס. יום שני ה 9 באוגוסט 2020, שעה 20.00 עד 21.30. סרטון המפגש כאן.
- גב רונית ליס הכהן, דר’ אביטל בינה-פולק, פרופ’ אורית חזן, הטכניון: כישורים בינלאומיים בהשכלה הגבוהה. יום שלישי ה 11 באוגוסט 2020, 14.30 עד 16.00. סרטון המפגש כאן.
אנחנו חיים, פועלים, חוקרים ולומדים בעידן גלובלי. אך מה נדרש מאתנו כדי להצליח בעידן כזה? במפגש נכיר את המושג כישורים בינלאומיים ונבחן את משמעותם עבור החברים.ות ברשת “מעברים” כחוקרות וחוקרים באקדמיה הישראלית. בנוסף, המפגש יכלול פעילות בחדרים בהם ינותחו מקרים הרלוונטיים לעולם התוכן של המשתתפים. על מנת שנוכל להערך למפגש, נודה לכם.ן אם תענו על שאלון קצר המצורף בקישור כאן. ניתן למלא את השאלון באופן אנונימי ומילויו נמשך מספר דקות. מילוי השאלון אינו מהווה תנאי להשתתפות במפגש.
רונית ליס הכהן: בעלת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה הפתוחה וסטודנטית לדוקטורט בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. חוקרת בינלאומיות בהשכלה הגבוהה. כמו כן, עובדת בטכניון ובמסגרת עבודתה ניהלה פרויקטים אסטרטגיים בינלאומיים, ביניהם הקמת קמפוס הטכניון בסין. כיום, מנהלת את המרכז הבינלאומי בטכניון.
דר’ אביטל בינה-פולק: חברת סגל במחלקה ללימודים הומאניסטיים בטכניון. אנתרופולוגית חברתית-תרבותית עם דגש על חינוך, תהליכי למידה, הגירה וניידות בסין ובישראל העכשווית. היא הציגה את עבודתה בכנסים ובסדנאות לאומיים ובינלאומיים שונים, לדוגמא באוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה הסינית בהונג קונג, אוניברסיטת באזל, אוניברסיטת גראץ, האוניברסיטה העברית בירושלים ועוד. עבודתה פורסמה במספר כתבי עת ובכרכים ערוכים, וספרה Cross Borders Marriages and Mobility יצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת אמסטרדם בשנת 2019. מחקרה הנוכחי מתמקד בהשוואה בין תרבותית של תהליכי למידה וקוגניציה של סטודנטים בסין ובישראל.
פרופ’ אורית חזן: חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. בתחומים אלה היא חוקרת תהליכים קוגנטיביים וחברתיים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון, בבתי ספר תיכוניים ובארגונים שונים במשק. עד היום פרסמה כ- 120 מאמרים בז’ורנאלים מקצועיים ובאסופות מאמרים של כינוסים, ושבעה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ’ חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה. בשנים 2017-2020 כהנה פרופ’ חזן בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון
- גב’ רונית מילר, מכללת ספיר, מסע לגילוי הזהות התעסוקתית, מנחה: גב’ אורלי וויסר, יום שני, ה 24 באוגוסט, 30 ועד 16.00. הרשמה למפגש ושאלון קצר כאן. אין לנו צילום מפגש זה. השקפים שליוו את ההרצאה בקישור זה.
בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.
רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.
- מפגש פתיחה של סמסטר הקיץ. לקראת הקיץ ועד לפתיחת שנת הלימודים תשפ”א, אסטרטגיות למקסום המטרות המחקריות עם יופי תירוש שתדבר על מחשבות של אקדמאים על חופשת הקיץ, ורד ציוני-קורן שתשתף בשינוי שעברה במהלך סמסטר הקורונה ותתן עצות מנסיונה, עם תמר אלמוג שתדבר על היכולת לבקש עזרה לפני שזה נהיה מאוחר מדי ואם יהיה מעניין גם על עבודה לבד ביחד ולמה כל חוקר זקוק למימד הזה בחייו; עם דוד לוי-פאור שיספר על על התסכולים שלו מניהול זמן לקוי וגם ינחה.
יום חמישי, ה 2 ביולי 2020, 16.30 – 18.00 סרטון המפגש כאן.
- ד”ר איה אלידע, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, איך כותבים הצעת מחקר?.
יום שני, ה 6 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. סרטון המפגש כאן. המצגת כאן.
כתיבה של הצעת מחקר מרשימה ומשכנעת היא אחת המיומנויות החשובות ביותר באקדמיה. החל מהצגתה של תכנית הדוקטורט לאישור הוועדה המלווה, דרך הגשות למלגות, פרסים וקרנות מחקר ועד למועמדות למשרה או פוסט-דוקטורט – הצעת המחקר היא המפתח להצלחה בכל הרמות, מהתואר השני ועד למרצים וותיקים. בהרצאה יינתנו הנחיות ודגשים כיצד לכתוב את הצעת המחקר כך שתציג את הפרויקט באופן ברור ומשכנע, ולא פחות חשוב מכך – “תשווק” אותו בהצלחה לכל נמען ולכל מטרה.
ד”ר איה אלידע היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. מתמחה בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים והיסטוריה חברתית ותרבותית של שפה ותרגום. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטאות תל אביב ומינכן (2004-2009) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, היא שבה לארץ ב- 2012 והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. ספרה, A Goy Who Speaks Yiddish: Christians and the Jewish Language in Early Modern Germany ראה אור בהוצאת אונ’ סטנפורד בשנת 2012. לאורך השנים פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם, וזכתה במלגות ומענקים מטעם קרן מינרבה, קרן רוטשילד (יד הנדיב), הקרן הלאומית למדע (ISF), האיחוד האירופי (מארי קירי), והקרן הישראלית-גרמנית למדע (GIF).
- ד”ר יפעת מוניקנדם, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, הגשת מועמדויות לפוסט-דוקטורט: הצעת המחקר והמכתב הנלווה
יום שלישי, ה 14 ביולי 2020, שעה 20.30 – 22.00. סרטון המפגש כאן.
לקראת סיום הדוקטורט נפתח עולמן של המועמדויות לפוסט-דוקטורט בכלל, והמועמדויות לפוסט-דוקטורט בחו”ל. מועמדויות אלה כוללות מכתב (cover letter) והצעת מחקר מקוצרת, לצד קורות חיים ופרטים נוספים. בהרצאה זו נדבר על כתיבתה של הצעת מחקר מהודקת ואפקטיבית ונתמקד במבנה ההצעה, בתוכנה ובהתאמתה למועמד ולמשרה
ד”ר יפעת מוניקנדם היא מרצה בכירה בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בהתפתחות החוק הנוצרי בשלהי העת העתיקה, בהקשרו היהודי, היווני והרומי. ד”ר מוניקנדם היתה עמיתת קריין באוניברסיטת ג’והנס הופקינס ועמיתת מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית. היא זכתה במענקי מחקר מטעם האיחוד אירופי (מרי קירי) ומטעם הקרן הלאומית למדעים (ISF) ופרסמה בבמות שונות. ספרה Jewish Law and Early Christian Identity: Betrothal, Marriage and Infidelity in the Writings of Ephrem the Syrian יצא לאחרונה לאור בהוצאת קיימברידג’.
- מעברים מארח את יו”ר ור”ה המתפטר, פרופ’ רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה לשיחה על עתיד האקדמיה בישראל. יום רביעי ה 15 ביולי 2020. שעה 11.00 עד 13.00. נשאל כמובן מה הביא להתפטרות אבל גם כיצד מתנהלת מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, מה עמדת ור”ה וכיצד מתנהלים בהמשך. לאחר הראיון נקיים שיחה פתוחה עם המשתתפים. מראיינים: פרופ’ סיגל אלון, סוציולוגיה, אונ’ תל-אביב, ופרופ’ דוד לוי-פאור, מדע המדינה ומדיניות ציבורית, האונ’ העברית
פרופ’ רון רובין הוא הנשיא ה ה-11 של אוניברסיטת חיפה ומכהן בתפקידו זה מאוקטובר 2016. פרופ’ רובין הוא בעל תואר דוקטור בהיסטוריה אמריקנית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (1986). הוא כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה ובתפקידו האחרון בחיפה שימש דיקן הסטודנטים. לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU ) היוקרתית, בה כיהן כמשנה לרקטור והיה אמון על הקמת שני קמפוסים בינלאומיים של NYU – באבו דאבי ובשנחאי. פרופ’ רובין הוא מבין בכירי המומחים הבולטים בעולם לעיצוב האקדמיה העתידית.
- מר שלמי יחיאב, יו”ר התאחדות הסטודנטים הארצי, הסטודנטים בישראל בצל הקורונה: אתגרים ופתרונות, יום רביעי, ה 15 ביולי 2020, שעה 16.30. מראיין פרופ’ דוד לוי-פאור,
מר שלמי יחיאב הוא בוגר תואר ראשון במשפטים ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטה העברית, ובמהלכו של תואר שני מחקרי במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיו ייסד תכנית חברתית המסייעת לצעירות וצעירים מן הפריפריה הגיאוגרפית בדרכם לאקדמיה, הנמצאת בתהליך פריסה ארצי. כיהן שנתיים בתפקיד יו”ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, והוביל מהלכים כגון: שינוי תנאי הלימודים בבית הספר לווטרינריה לאחר מאבק של 20 שנים, הובלת המאבק לשיפור התחבורה הציבורית בעיר ירושלים וייסוד תכנית חונכות לשנה א’ שלוקחים בה חלק כ- 3000 סטודנטים בשנה.
משרת במילואים ביחידת רוכב-שמיים כמפקד פלגת לוחמים, בספטמבר 2018 נבחר לתפקיד סגן יושב ראש ההתאחדות. בפברואר 2019, לאחר 6 חודשים בתפקיד, נבחר לכהן כיו”ר ההתאחדות החדש.
- פרופסור ערן הורנשטיין, מכון וויצמן, איך כותבים ואיך שופטים הצעת מחקר מנצחת? – מדריך לחוקר ראשי מתחיל
יום חמישי, ה 16 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. סרטון המפגש כאן. המצגת כאן.
ההרצאה תעסוק בתהליך הכתיבה והשיפוט של הצעת מחקר תחרותית. ההרצאה כללית ומתאימה לחוקרים במגוון תחומים לפוסטדוקים וחוקרים עצמאים צעירים.
פרופסור ערן הורנשטיין הוא חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית וראש מרכז בנוזיו לחקר מחלות נוירולוגיות במכון ויצמן למדע. ערן וחברי המעבדה שלו מתעניינים במנגנונים גנטיים מולקולריים של מחלות מח ניווניות עם דגש על חקר המנגנונים המניעים את מחלת ה ALS
- ד”ר יותם הוד, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, הערות, טיפים והנחיות עבור מסע כתיבת התזה
יום שני, 20 ביולי 2020, שעה 14.30 עד 16.00. הסרטון כאן. המצגת כאן.
סטודנטים המעוניינים בכתיבת עבודת תזה מוצאים עצמם, על פי רוב, נכנסים לעולם בלתי מוכר של פרקטיקות מוסדיות ודיסציפלינריות. מטרת הרצאה זו היא להאיר את התהליך הזה, ולהבהיר יותר כל שלב בדרך. זאת בכדי להפחית מעט מהחרדות (בנוגע לתהליך שהוא מלכתחילה מעורר חשש) כמו גם לפתוח אפיקים לפעולות מכוונות יותר בכל שלב בדרך. באופן ספציפי, ההרצאה מכסה נושאים הכוללים את לוח הזמנים של כתיבת התזה, טיפוח מערכת היחסים עם המנחה, תכנון מבנה התזה ועוד.
ד”ר יותם הוד הוא מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוא מכהן כעת כראש המגמה לטכנולוגיה בחינוך, כמנהל מרחבי הלמידה העתידניים של LINKS, כעמית Marie Curie החוקר את זהותם של תלמידים כבוני ידע (2018-2020), וכPI שותף בשני מענקים הממומנים על ידי הקרן הלאומית למדע (למידה בחברה מרושתת; קידום מדע אזרחי בבתי הספר). בשנת 2019 ד”ר יותם הוד זכה בפרס על שם מרדכי ניסן לחוקרי חינוך מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים.
- פרופסור נירית בן אריה דבי, המחלקה לאומנויות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. אתגרים והזדמנויות בהכנת הצעת מחקר לקרנות תחרויות במדעי הרוח, רביעי ה 22 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00.
הרצאה זו תעסוק באתגרים ובהזדמנויות הכרוכים בהגשתה של הצעת מחקר בתחומי מדעי הרוח. נעסוק ביתרונות ובחשיבות של הכנת הצעת מחקר, בבחירת הנושא, בתהליך כתיבת ההצעה בקשיים ובהתלבטויות בהכנתה של הצעת מחקר ובהמלצות להדגשים הרצויים. המפגש יכלול הרצאה קצרה ולאחריה דיון ושאלות. קהל היעד: חוקרים צעירים ופוסט דוקטורנטים. סרטון המפגש בקישור זה. המצגת כאן.
נירית בן אריה דבי היא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה ע”ש אוולין מץ במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחום התמחותה העיקרי הוא אמנות ודרשנות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין ספריה ניתן לציין את הטפה בפירנצה בתקופת הרנסנס (2001), דוכן ההטפה הרנסנסי (2007), הכת של קליר הקדושה מאסיסי (2014), מטיפים, אמנים וקדושים בטוסקניה של הרנסנאס (2015) ותעמולה צלבנית במילים ותמונה באיטליה הקדם מודרנית (2016).
- ד”ר ורד בלאס, בית הספר לפורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, אנרגיה טובה ומחקר מצוין: איך לבנות ולהשיג מימון למחקר בינתחומי.
יום שני, 27 ביולי 2020, שעה 14.30- 16.00. הסרטון כאן.
במפגש נדבר על איך מתכננים פרויקט מחקר חדש, איך בונים הצעת מחקר חזקה ואיך מוצאים מקורות מימון. נראה דוגמאות מפרויקטים שמשלבים חוקרים ממגוון תחומי מחקר וזכו במענקי מחקר מגוונים.
ורד בלאס היא מרצה בכירה בבית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת מסטר ודוקטורט מדעי הסביבה וניהול מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון. המחקר שלה מתמקד בממשק שבין עסקים וסביבה, ובמיוחד בראיית מחזור חיים והערכת השפעות סביבתיות של מודלים עסקיים, ייצור ודפוסי צריכה חדשים. ד”ר בלאס קיבלה מענקים שונים מהאיחוד האירופי, ISF ומשרדי ממשלת ישראל לתמיכה במחקר העצמאי שהיא מובילה במעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית. בעבר הייתה חברה בוועדת המומחים הטכניים לפלטפורמת התעשייה הירוקה בהובלת UNIDO.
- גב’ דניאל איפלן, יו”ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, מכללת תל-חי, על הסטודנטים בישראל בצל הקורונה, תמונת מבט ממכללת תל חי, יום רביעי ה 29 ביולי 2020, שעה 18.00 עד 19.00.סרטון המפגש כאן.
דניאל איפלן בת 25, במקור מירושלים וכעת מתגוררת במטולה ולומדת עיצוב מרחבים חינוכיים, סוציולוגיה ומגדר במכללה האקדמית תל חי. במהלך לימודיה הקימה ביחד עם שותף מיזם הנגשת טכנולוגיה לגיל השלישי ששמו ״מאנלוגי לטכנולוגי״. המיזם פעל במשך השנה האחרונה במרץ, גם בתקופת הקורונה. היא עוסקת בעשייה חברתית משנת השירות אליה יצאה במסגרת אורט בינה. כיום היא פעילה כבר שנתיים באגודה בתפקידים שונים במעורבות החברתית. במאי האחרון נבחרה לכהן כיושבת ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות ונכנסה לתפקיד בתחילת יולי 2020. דניאל איפלן היא יזמית, אקטיביסטית חברתית, בעלת ראש גדול ויצירתי שתמיד מחפשת את האתגר הבא.
- פרופ‘ יוסף ג’בארין, פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מרכיבים חשובים של כתיבת הצעה למענק מחקר תחרותי (ISF ואחרים).
יום חמישי, 30 ביולי 2020, שעה 14.30 – 16.00. סרטון המפגש בקישור זה.
הקידום האקדמי וניהול המחקר תלויים מאד בגיוס כספים מקרנות תחרותיות. ההרצאה תעסוק בכתיבת הצעת מחקר לקרן תחרותית עם התמקדות בהגשות לקרן המדע הישראלית (ISF). נעסוק בהגדרות של מחקר בסיסי, בניית טיעון והשערה מובילה, מיקום המחקר בספרות הבינלאומית, החידוש, ההקשר של המחקר, ופירוט שיטות המחקר המוצעות.
יוסף ג’בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דיקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה”ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architecture ב- .MITהמחקר של ג’בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk), אי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות שלהן עם שינוי האקלים.
- ד”ר איתי בר-סימן-טוב, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מענקי מחקר: עצות לחוקר/ת המתחיל/ה, יום שני ,3 באוגוסט 2020, שעה 14.30 עד 16.00. סרטון המפגש כאן.
מדוע להגיש הצעות למענקי מחקר? האם זה בכלל נדרש בתחומים כגון משפטים, מדעי החברה והרוח? כיצד לבחור נושא להצעת מחקר למענקים? כיצד לכתוב הצעת מחקר?
ד”ר איתי בר-סימן-טוב הוא מרצה בכיר וראש מעבדת החדשנות למשפט ומדעי הנתונים (BIU Innovation Lab for Law, Data-Science and Data Governance) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ד”ר בר-סימן-טוב זכה במענקי מחקר ממקורות מגוונים, לרבות, בין היתר, הקרן הלאומית למדע (Israel Science Foundation); הקרן הגרמנית ישראלית למחקר ופיתוח מדעיים (German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development); ה- Israel Institute; והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
- פרופ’ מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר-אילן, “בינוי קריירה אקדמית: שיחה עם פרופ’ מרים פאוסט על גיוסים, קידומים ופיתוח קריירה אקדמית“. יום שני ה 10 באוגוסט 2020, 14.30 עד 16.00. כתובת הסרטון כאן.
פרופ’ מרים פאוסט היא רקטור אוניברסיטת בר-אילן. היא פרופ’ מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה, פסיכולוגית קוגניטיבית וראש המעבדה למוח ושפה במרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע”ש גונדה. בעבר שימשה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, כיועצת הרקטור לקידום נשים וכסגנית רקטור האוניברסיטה. לפרופ’ פאוסט פרסומים רבים בבמות בינלאומיות וזכיות רבות במענקי מחקר יוקרתיים. היא הדריכה עד היום מעל ל-70 סטודנטים לתארים מתקדמים. עבודתה המחקרית של פרופ’ פאוסט עוסקת בייצוג המוחי של שפה וכיום היא מתמקדת בעיבוד שפה יצירתית וברשתות סמנטיות בלתי שגרתיות. המחקר התרחב לזיהוי המנגנונים הפסיכולוגיים והמוחיים המעורבים בחשיבה יצירתית. היא משתמשת במחקריה במגוון טכניקות הכוללות שיטות התנהגותיות, ניתוח רשתות, הדמיה מוחית ומדידות אלקטרופיזיולוגיות של פעילות מוחית וחוקרת נבדקים תקינים ונבדקים מקבוצות קליניות שונות. פרופ’ פאוסט מסיימת בקרוב שתי קדנציות של כהונה כרקטור (שש שנים בסה״כ לאחר שבבר- אילן הייתה נהוגה קדנציה אחת בלבד בת ארבע שנים של הרקטור. כשכסיימה התקופה הראשונה החליט הסנט לשנות את התקנון כדי שתמשיך לכהן כרקטור לתקופה של שתי שנים נוספת).
- מפגש שאלות ותשובות למגישים למענקי מארי-קירי במחזור הקרוב. עם גב’ סמדר הירש וגב’ ג’סיקה סטרוואזאייס. יום שני ה 9 באוגוסט 2020, שעה 20.00 עד 21.30. סרטון המפגש כאן.
- גב רונית ליס הכהן, דר’ אביטל בינה-פולק, פרופ’ אורית חזן, הטכניון: כישורים בינלאומיים בהשכלה הגבוהה. יום שלישי ה 11 באוגוסט 2020, 14.30 עד 16.00. סרטון המפגש כאן.
אנחנו חיים, פועלים, חוקרים ולומדים בעידן גלובלי. אך מה נדרש מאתנו כדי להצליח בעידן כזה? במפגש נכיר את המושג כישורים בינלאומיים ונבחן את משמעותם עבור החברים.ות ברשת “מעברים” כחוקרות וחוקרים באקדמיה הישראלית. בנוסף, המפגש יכלול פעילות בחדרים בהם ינותחו מקרים הרלוונטיים לעולם התוכן של המשתתפים. על מנת שנוכל להערך למפגש, נודה לכם.ן אם תענו על שאלון קצר המצורף בקישור כאן. ניתן למלא את השאלון באופן אנונימי ומילויו נמשך מספר דקות. מילוי השאלון אינו מהווה תנאי להשתתפות במפגש.
רונית ליס הכהן: בעלת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה הפתוחה וסטודנטית לדוקטורט בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. חוקרת בינלאומיות בהשכלה הגבוהה. כמו כן, עובדת בטכניון ובמסגרת עבודתה ניהלה פרויקטים אסטרטגיים בינלאומיים, ביניהם הקמת קמפוס הטכניון בסין. כיום, מנהלת את המרכז הבינלאומי בטכניון.
דר’ אביטל בינה-פולק: חברת סגל במחלקה ללימודים הומאניסטיים בטכניון. אנתרופולוגית חברתית-תרבותית עם דגש על חינוך, תהליכי למידה, הגירה וניידות בסין ובישראל העכשווית. היא הציגה את עבודתה בכנסים ובסדנאות לאומיים ובינלאומיים שונים, לדוגמא באוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה הסינית בהונג קונג, אוניברסיטת באזל, אוניברסיטת גראץ, האוניברסיטה העברית בירושלים ועוד. עבודתה פורסמה במספר כתבי עת ובכרכים ערוכים, וספרה Cross Borders Marriages and Mobility יצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת אמסטרדם בשנת 2019. מחקרה הנוכחי מתמקד בהשוואה בין תרבותית של תהליכי למידה וקוגניציה של סטודנטים בסין ובישראל.
פרופ’ אורית חזן: חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. תחום המחקר שלה הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומדעי הנתונים. בתחומים אלה היא חוקרת תהליכים קוגנטיביים וחברתיים ברמת הפרט, הקבוצה והארגון, בבתי ספר תיכוניים ובארגונים שונים במשק. עד היום פרסמה כ- 120 מאמרים בז’ורנאלים מקצועיים ובאסופות מאמרים של כינוסים, ושבעה ספרים. בשנים 2011-2015 פרופ’ חזן כהנה בתפקיד דיקנית הפקולטה. בשנים 2017-2020 כהנה פרופ’ חזן בתפקיד דיקנית לימודי הסמכה של הטכניון
- גב’ רונית מילר, מכללת ספיר, מסע לגילוי הזהות התעסוקתית, מנחה: גב’ אורלי וויסר, יום שני, ה 24 באוגוסט, 30 ועד 16.00. הרשמה למפגש ושאלון קצר כאן. אין לנו צילום מפגש זה. השקפים שליוו את ההרצאה בקישור זה.
בהרצאה אשפוך אור על מושג הזהות התעסוקתית ועל מרכיביה. כיצד אנחנו מבנים את הזהות התעסוקתית ומהו האופן בו הרכיב התעסוקתי מהדהד את האני העצמי שלנו הבא באינטראקציה עם המשפחה, הקהילה והפנאי.
רונית מילר היא בוגרת ומוסמכת מאוניברסיטת בן גוריון במחלקה לחינוך, מרצה מזה למעלה מחצי יובל במכללת ספיר בתחומי הניהול, מיתוג עצמי וקריירה. מובילה את תכנית המתמחים במכללה. מאמנת ויועצת קריירה מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב, מסייעת למתלבטים בצמתי דרכים באמצעות דיוק וזיקוק הזהות התעסוקתית לשם עשיית בחירות קריירה נכונות עבורם.
- פרופ’ אורי אלון, מחקר: לצעוד אל הלא נודע, ביחד. יום שני, 31 באוגוסט 2020, 30 עד 16.00. קישור לצילום המפגש כאן.
Prof. Uri Alon, Department of Molecular Cell Biology, The Weizmann Institute of Science,
Research: Going into the Unknown, Together, Monday August 31st, 2020, 14.30-16.00. Link to the video of the meeting here
Uri Alon did a PhD in physics at Weizmann, and moved to molecular biology as a postdoc in Princeton and since 1999 is a professor at Weizmann. He is one of the pioneers of the field of systems biology, elucidating the basic circuits that occur in all cells called network motifs. His recent research focuses on human physiology and systems medicine.
- ד”ר רותם עבדו, אוניברסיטת חיפה, שימוש בכלי העריכה של יוטיוב לתמלול, יום שני ה 7 בספטמבר, 2020, 14.30 עד 15.30. קישור לסרטון המפגש כאן.
במפגש סדנאי זה נכיר את כלי עריכת הכתוביות של יוטיוב, ונראה כיצד ניתן לעשות לו הסבה ולהפכו לכלי תמלול פשוט ויעיל. כדי שהסדנה תהיה יעילה, אנא הגיעו מוכנים. לשם כך עליכם (1) לבחור סרטון קצר בגודל של עד כ – 30 מגה בייט אותו תרצו לתמלל (2) לוודא שיש לכם חיבור אינטרנט חזק מספיק כדי להעלות סרטון זה אל יוטיוב (3) חשבון פעיל ביוטיוב — אם יש לכם חשבון בג’ימייל זה גם טוב. התמלול אינו אוטומטי באופן מלא.
ד”ר רותם עבדו הוא עמית מחקר במחלקה לחינוך באוניברסיטת חיפה, מרצה לחדשנות בהוראה ולמידה וראש תכנית דלתא להסבת אקדמאים במכללת לוינסקי להוראה. עבודתו המחקרית של רותם כוללת פיתוח חומרי למידה וטכנולגיות ייעודיות ללמידה שיתופית, הטמעה של אלו בכיתות וזיהוי ההשפעות של כלים ופדגוגיות אלו על למידה של מושגים (מתמטיים בעיקר).
- מפגש עם פרופ’ יוסוף ג’אברין, סגן דיקן למחקר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מהי מסגרת מושגית, כיצד מפתחים אותה במיוחד במחקר רב תחומי, יום רביעי ה 9 בספטמבר 2020, 30 עד 16.00. המעבר מבוסס על המאמר בקישור. קישור לסרטון ההרצאה כאן.
יוסף ג’בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דיקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה”ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architecture ב- .MITהמחקר של ג’בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk), אי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות שלהן עם שינוי האקלים.
- “עצור מגפה מנחלתך”: יהודים מתפללים בניגון וזמר. מפגש סיכום סמסטר הקיץ ולקראת ראש השנה עם פרופ’ אדווין סרוסי, האוניברסיטה העברית, יום רביעי ה 16 בספטמבר 2020, 20.30 עד 21.30. יושמעו קטעי תפילה. מוזמנים ומוזמנות בחולצות לבנות ובמסך פתוח. לאחר המפגש עם פרופ’ סרוסי נעשה משאל והתייעצות לקראת סמסטר החורף. מנחים אורלי וייסר ודוד לוי-פאור. צילום המפגש זמין כאן.
אדוין סרוסי מופקד על הקתדרה למוסיקולוגיה ע”ש עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית, מנהל את המרכז לחקר מוסיקה מאז שנת 2000. בין השנים 2009 ל-2013 יסד וניהל את בית הספר לאמנויות של האוניברסיטה העברית. יליד 1952 (מונטווידאו, אורוגואי), עלה ארצה בשנת 1971; למד לתואר ראשון ושני בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקומפוזיציה אצל פרופ’ אנדרי היידו ז”ל. בשנת 1987 קיבל את התואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס ((UCLA. פרסם ספרים ומאמרים רבים על היבטים שונים במסורות המוסיקה של היהודים, עם דגש על יהודי צפון אפריקה והאימפריה העות’מאנית, וכן על מוסיקה ישראלית עממית ופופולארית.
מפגש פתיחה של סמסטר הקיץ. לקראת הקיץ ועד לפתיחת שנת הלימודים תשפ”א, אסטרטגיות למקסום המטרות המחקריות עם יופי תירוש שתדבר על מחשבות של אקדמאים על חופשת הקיץ, ורד ציוני-קורן שתשתף בשינוי שעברה במהלך סמסטר הקורונה ותתן עצות מנסיונה, עם תמר אלמוג שתדבר על היכולת לבקש עזרה לפני שזה נהיה מאוחר מדי ואם יהיה מעניין גם על עבודה לבד ביחד ולמה כל חוקר זקוק למימד הזה בחייו; עם דוד לוי-פאור שיספר על על התסכולים שלו מניהול זמן לקוי וגם ינחה.