מכון ליאו בק ירושלים מזמין אתכם.ן לערב להשקת גיליון מס’ 23 של כתב העת ‘חידושים’ המציג את המחקרים האחרונים על יהדות גרמניה.
גיליון 23 עוסק לא רק בהיסטוריה של יהודי המרחב הדובר גרמנית, אלא גם בזיקה שבין היהדות לתרבות הגרמנית בכללה והגיליון הנוכחי משקף באופן מובהק את מנעד התחומים הרחב שאנחנו שואפים להציג בכתב העת.
המאמר הפותח את הגיליון מאת חנה שחם-רוזבי עוסק בתהליכי שיתוף הידע הדתי ובזיקות בין הספרות המלומדת והנוהג היהודי, כפי שהתקיימו בקהילות אשכנז של ימי הביניים, וזאת באמצעות חקר הדימויים של אליהו הנביא. עודד כהן דן במוטיב ‘היהודי הנודד’ בתהליך הבניית הזהות של צעיר יהודי שחי במרחב האשכנזי במאה השמונה עשרה, תוך ניתוח תיאור מסע שערך אברהם לוי בשנים 1719–1723. המאמר עומד על הצדדים השונים בזהותו של הצעיר כפי שהם משתקפים בסיפור נדודים הנמשך ארבע שנים.
‘סיפור אנטי מקראי בשפה מקראית’ מתמקד בתרגומו של מאיר לטריס ‘בן אבויה’, הלוא הוא ‘פאוסט’ של גתה. התרגום התפרסם בשנת 1865 ומלמד על הדינמיקה הבין-תרבותית המשתקפת במעבר מן הטקסט והקונטקסט הגרמני, אל העברי והיהודי. במאמר מצביעה מירב ראובני על אופן ההתקבלות השונה של התרגום בין יהודים שחיו במרחב הרוסי ונטו לזהות תרבותית מסוימת, לבין אלו שראו עצמם כחלק מהתרבות הגרמנית. התרגום ואופן התקבלותו, כפי שניתן ללמוד מן המאמר, מלמדים על הדיאלוג ועל הפער שהתקיים בין מי שחשו שייכים למסגרות תרבותיות נבדלות.
על ההתקבלות התרבותית של הטקסט הספרותי ניתן ללמוד גם ממאמרה של עירית נגר על גלגוליו של מוטיב הגולם בנובלה ‘עד הנה’ של ש״י עגנון. סיפור הגולם, כפי שמציינת המחברת, משמש סטרוקטורה, מעין ‘קוד תרבותי’, יהודי וגרמני, המאפשר לבחון את היחס בין שתי התרבויות. המבט הרטרוספקטיבי שבו נכתב הסיפור (לאחר השואה) מאפשר להעלות שאלות חדשות באשר לאפשרות הקיום היהודי-הגרמני המשותף, ובאשר לגורלם של טקסטים העוסקים במלחמה הכופה על האדם מאמץ הישרדותי מתמיד.
את הגיליון חותם מאמרו של עידו תלם על ההתקבלות העברית של דמותה ושירתה של המשוררת הגרמנייה-היהודייה אלזה לסקר-שילר בקרב משוררים ומבקרים עבריים בשנים 1926–1975. ההתקבלות של המשוררת ויצירתה מוצגת באמצעות ניתוח של ביקורות וטקסטים ספרותיים פרי עטם של משוררים עבריים שעסקו באלזה לסקר-שילר, כגון אורי צבי גרינברג, לאה גולדברג ונתן זך. בניתוח עבודתם של הכותבים הללו עידו תלם מזהה שתי מגמות מרכזיות: מקומיות ואוניברסליות, וכל אחת מהן מתאפיינת בצורה אידאולוגית ופואטית מובהקת. ואף על פי כן, הניסיון לניכוס תרבותי של מורשת השירה של לסקר-שילר, כפי שקובע תלם, ניכר בשתי המגמות השונות.
לצד חמשת המאמרים מתפרסמות גם ביקורות ספרים והחידושים הביבליוגרפיים של השנה האחרונה.
ברכות: פרופ’ דורון אברהם
בהשתתפות: עודד כהן, עירית נגר, מירב ראובני, חנה שחם-רוזבי, עידו תלם
הערב יתקיים ביום רביעי, ה-13 באוקטובר 2021 בשעה 19:00 במכון או בזום וובינר לבחירתכם.ן!
לתשומת ליבכם – במידה ויחולו שינויים בהנחיות הקורונה נקיים את האירוע רק באופן מקוון.
הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש בקישור הבא:
https://bit.ly/3tCya04