שלום רב,
אני מתכבד להזמינכם למפגש הבא בסדרת ההיסטוריה של האקדמיה:צמיחתה של אוניברסיטת תל-אביב: ממאבק הקמה להטמעה. בהשתתפות ד”ר אורי כהן, יום שני ה-18 באוקטובר 2021, משעה 19:00 עד 20:00. כתובת הזום כאן.
ההרצאה תעסוק בתהליך הבניית אוניברסיטה בתל אביב מראשית שנות השלושים ועד לתחילת שנות השבעים של המאה ה-20. ראשית אפתח בהתפתחות בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב בשאיפתו לקבלת לגיטימציה אקדמית מהשלטון המנדטורי הבריטי ומהאוניברסיטה העברית. שנית, אדון בהתפתחויות האקדמיות והפוליטיות סביב העיר תל אביב, במיוחד בשנות החמישים ובתקופתו של חיים לבנון כראש העיר שדחף להקמת אוניברסיטה. שלישית, אתמקד בתהליכים האקדמיים שאיחדו בין בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, למכונים האוניברסיטאיים ולהקמת המוסד בשנת 1956. רביעית, תעלה סוגיית האוניברסיטה העברית והתנגדותה העזה להקמת אוניברסיטה עצמאית בתל אביב. חמישית, תקופת נשיאותו של ג’ורג’ וייז באוניברסיטת תל אביב והדרכים להפיכתה למוסד אקדמי מוביל.
ד”ר אורי כהן, בנם של הלה ולטיף. למד בבית הספר היסודי ‘גאולים’ בחולון ואת לימודי התיכון בפנימיית “בויאר” בירושלים בין השנים 1978-1974. למד סוציולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, את ראשית לימודיו לתואר שני החל באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. ד”ר כהן כתב את עבודת התזה והדוקטורט בהנחיית פרופסור משה ליסק וקיבל תואר הדוקטור בשנת 2001. נושא עבודת הדוקטורט: “האוניברסיטה העברית בירושלים בעשור הראשון למדינת ישראל: אוניברסיטה בין אוטונומיה אקדמית להסתגלות פוליטית”. החל משנת 2001 החל להרצות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בייסוד ובהתבססות של מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כמו גם בהיסטוריה הפוליטית החברתית-כלכלית והרעיונית של מדינת ישראל. ספריו בנושא כוללים אתההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה; אקדמיה בתל אביב: צמיחתה של אוניברסיטה; מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1949-1935; אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים 1967-1948
למחקר ולהוראה באקדמיה יש היסטוריה מקומית וגלובלית. מהי בדיוק? וכיצד להפוך אותה לחלק חי מתוך העולם המקצועי שלנו? אלו השאלות שהסידרה מבקשת לענות עליהן. הסידרה מפותחת במסגרת תוכנית מעברים לקידום לימודי המחקר בארץ, העשרתם. העמקתם והרחבתם. היא מכוונת גם להבניה רחבה ומקיפה יותר של “האזרחות האקדמית”. הבניה שאינה נעשת במסגרת המוסדית הקיימת. קהל היעד הוא כמובן תלמיד ותלמידות מחקר ופוסט-דוקטורנטים אבל גם הסגלים המנהליים והאקדמיים.
לפרויקט תולדות האוניברסיטה העברית על ארבעת כרכיו. החמישי ייצא בקרוב. תוכן עניינים ורכישה בהוצאת מאגנס
פרופ’ דוד לוי פאור