מיכל פרם כהן, “ניכוסו של סיפור הנס החסידי בקובץ זיכרונותיה של שרה פייגה פונר”, מסכת טז (תשפ”א): 166-141.
בהוצאת המרכז לחקר האישה ביהדות באוניברסיטת בר-אילן
בספרה “מזכרונות ימי ילדותי או מראה העיר דווינסק” (ורשה, 1903) מביאה שרה פייגה פונר אפיזודה מילדותה העוסקת בנס שנעשה לאמה: החלות שאפתה בתנורו של אופה חסיד עלו יפה בעוד שחלותיו של האופה נשרפו פעם אחר פעם עד שירד מנכסיו. הנס מוצג כגמול לאם על עזרתה לאופה בעת שהקים את מאפייתו, ובמקביל כעונש לאופה החסיד על שבמהלך החגיגה לפתיחת מאפייתו פגע בכבוד עדת המתנגדים אליה השתייכה האם. באופן זה מנכסת פונר את הסיפור הניסי הממלא תפקיד מרכזי בתנועה החסידית, ומנגחת את האופה החסיד, המאמין שנענש בידי שמיים. באפיזודת האופה החסיד ממשיכה פונר את מסורת הכתיבה המשכילית הסאטירית המתדמה לכתיבה חסידית, שהעמיד יוסף פרל בספרו מגלה טמירין. בד בבד, פונר חורגת מן המגמה המשכילית להגחיך את אמונתם של החסידים בניסים, המסתמנת בסיפוריהם של משכילים כדוגמת א”ב גוטלובר, מ”ד ברנדשטטר ודבורה בארון, ומתכתבת עם סיפורים חסידיים ואגדות חז”ל במגמה להעלות את אמה למעמד של צדיקה שנעשה לה נס.
המאמר דן בניכוסו של סיפור הנס החסידי באפיזודת האופה החסיד בהקשרה של הכתיבה המשכילית הסאטירית ובהקשרם של סיפורים חסידיים ואגדות חז”ל העוסקים בניסים דומים הקשורים לאפייה ובישול שנעשו לנשים צדקניות. המאמר מתייחס גם לביקורתו של הסופר האורתודוקסי יוסף זליג גליק על מזכרונות ימי ילדותי, בה הטיל ספק באמתותו של הנס באפיזודת האופה החסיד, ותצביע על דקותה של האירוניה שביטאה פונר אשר חמקה מהבחנתו של גליק.
חידושו של המאמר בניתוחו של סיפור הנס באפיזודת האופה החסיד על הרצף בין הסאטירה המשכילית ובין הסיפור החסידי ואגדות חז”ל, תוך העלאת האפשרות שפונר הגיבה לכתיבה הנאו-חסידית של סופרים כדוגמת י”ל פרץ ומ”י ברדיצ’בסקי במפנה המאה העשרים. ניתוח זה מצביע על מורכבותה של פונר כסופרת עברית המעוגנת בתנועת ההשכלה האנטי-חסידית, אשר הטיפה בספריה בזכות ההשכלה ובגנות החסידות, ובבד דבקה באדיקותה הדתית. באפיזודות אחרות בספר זיכרונותיה טענה פונר בזכות אפשרות שילובם של ההשכלה והאורתודוקסיה הדתית. באפיזודת האופה החסיד, לעומת זאת, ביטאה את אמונתה הדתית.
The memoir Memories of My Childhood, or: A View of Dvinsk (Warsaw, 1903), by Sarah Feiga Foner (1854-1937), relates events that happened in the 1860’s and early 1870’s in Dvinsk (Daugavpils, Latvia), the author’s childhood town, which was then a part of Russia. The memoir includes twelve episodes, which are mostly dedicated to the conflict between the community’s Hassidim and Misnagedim. The author’s family was among the Misnagedim, and as a result, her account of the conflict is consistently biased in their favor. Nevertheless, the conflict and other events in the memoir are documented in the period’s papers, which affords the memoir a certain reliability despite the author’s bias.
However, in the sixth episode the author recounts a miraculous occurrence which deviates from the memoir’s overall realism. Foner presents the miracle as her mother’s reward for assisting a Hassidic baker and as the baker’s punishment for later insulting the Misnagedim in her parents’ presence. The miraculous occurrence, which does not seem to fit into the memoir’s overall realism, can be construed as Foner’s appropriation of the Hassidic miracle tale that fulfilled a central function in the Hassidic movement. Since Foner belonged in the circles of the Maskilim, it appears that her miracle tale follows the practice of the Maskilic satire, which modelled itself on Hassidic stories. However, Foner’s miracle tale differs from the Maskilic satire, which was intended to ridicule the Hassidic belief in supernatural events, by inverting the roles of the Hassidim and the Misnagedim. It appears that Foner’s miracle tale corresponds with tales of the Sages that recount the miracles that happened to righteous women, as well as with similar Hassidic tales. Thus Foner’s miracle tale elevates her mother rather than degrade the Hassidim. Such interpretation emphasizes Foner’s overall feminist thrust in her writings, as well as in her life.
An additional possible interpretation of the miracle tale is the literary context in which Foner’s memoir was published: the ascent of the School of Neo-Hassidism in Eastern Europe at the turn of the twentieth century. The memoir’s appendix, which recounts a gentile’s wondrous discovery of his Jewish roots and his subsequent return to Judaism, may support such interpretation.
https://jewish-faculty.biu.ac.il/node/1661