בשנה האחרונה (2023) מדינת ישראל נתונה במחלוקות, מחאות והתרחשויות פוליטיות וזעזועים ציבוריים וחברתיים שלא נודעו כמותם בעברה. השנה החלה עם השבעת ממשלה חדשה בראשות בנימין נתניהו, שמיד לאחר ייסודה הכריזה על התוכנית לרפורמה המשפטית. בעקבות זאת פרצו מחאות נרחבות נגד הרפורמה, שזכתה לכינוי “מהפיכה משטרית”, בהיקפים ובעוצמה חסרי תקדים, שהגיעו לשיאן לאחר פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון. ב־7 באוקטובר 2023 הזדעזע הציבור הישראלי ממתקפת הפתע של החמאס ומהמלחמה שפרצה בעקבותיה, ונמשכת גם בעת פרסום הקול הקורא הנוכחי.
אלו ימים מדממים, קשים ומאתגרים לחברה הישראלית וכמוה גם לתקשורת הישראלית במובניה הרחבים ביותר. אמצעי תקשורת מסורתיים ומקוונים, רשתות חברתיות, כלי בינה מלאכותית (AI) בעלי יכולות גבוהות – כל אלו הופכים לכלים לפעולה חברתית במרחב הישראלי. קהילות דיגיטליות שהוקמו לשם קידום המחאה הפכו בן רגע לפלטפורמות מרכזיות האחראיות על ניהול משברים בחברה הישראלית שנתנו מענה לצורכי האזרחים. הרשתות החברתיות הפכו לזירה שבה משודרות הזוועות שבוצעו בתושבי עוטף עזה, אך גם ביתר שאת לזירת מאבק על הנרטיבים של המלחמה.
אנחנו בתקופה מאתגרת גם לאקדמיה. גם לנו, כחוקרים וחוקרות של התקשורת בישראל, קשה לתפקד, ברמה האישית והאקדמית. אולם על אף האתגרים האלו, ולמרות הקושי לחזור לשגרת עבודה אקדמית, כתב העת מסגרות מדיה מבקש להציע במה למחקרים חדשים ואקטואליים על זוויות שונות של תקשורת: דמוקרטיה, מחאה, מלחמה. אנחנו רואים חשיבות רבה בפרסום מאמרים מקוריים בעברית של חוקרות וחוקרים ישראלים אשר מעמיקים בהבנה ובניתוח של ההקשרים השונים של התקשורת בעת המחאה ובעת המלחמה.
בכתב העת כלול גם המדור “מעבר למסגרת”, המיועד למסות אקדמיות קצרות, ומאפשר לפרסם טקסטים מחקריים קצרים בנושאים אקטואליים. לדוגמה, ראו את מאמרם של אסף וינר ואייל זילברמן שהתפרסם זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, ועסק בסוגיה האקטואלית של הטלת סנקציות דיגיטליות, בעקבות ההצעות להטיל סנקציות כאלה על רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה: https://mediaframes.sapir.ac.il/digital-sanctions/. היות שמסגרות מדיה הוא כתב עת אקדמי המתמקד בתחום התקשורת, לתפיסתנו התפקיד שלנו הוא הנגשת טקסטים המבוססים על תאוריות וידע אקדמי לציבור, גם אם אינם בהיקף של מאמר אקדמי מלא. כל עוד הטיעונים המועלים בהם מבוססים על ידע אקדמי ותאוריות אקדמיות, והם עוסקים בסוגיות שבהן מתמקד גיליון הנושא, נשקול בחיוב את פרסומם.
בהמשך לכך, הקול הקורא מתייחס לשלושה סוגי טקסטים:
• מסלול ראשון: מסות קצרות בעלות אופי אקדמי בתחומי גיליון הנושא, באורך של 2,000 עד 2,500 מילה. יש לשלוח את המסות לדוא”ל של עורכי הגיליון, ולציין בשורת הנושא: “הצעה למסה קצרה לגיליון תקשורת: דמוקרטיה, מחאה, מלחמה”, עד לתאריך 15 בדצמבר 2023. המסות יועברו לשיפוט עמיתים מהיר ככל האפשר, ויתפרסמו במדור “מעבר למסגרת” בגרסתו המקוונת של כתב העת. מסות אלה יתפרסמו גם בכתב העת של איגוד האינטרנט הישראלי. מסות נבחרות ישולבו גם בגיליון הנושא של מסגרות מדיה שיתפרסם בהמשך.
• מסלול שני: מאמר מבוסס סקר. מיזם data.isoc.org.il של איגוד האינטרנט הישראלי יתמוך בביצוע סקר בקרב מדגם מייצג של החברה הישראלית הנדרש לשם מחקר מקורי של אקדמאים/ות בנושאי הקול הקורא, בשיתוף פעולה עם כתב העת “מסגרות מדיה”. הסקר מתוכנן להתקיים בסוף חודש ינואר 2024, והצעות מחקר עבורו יש להגיש עד לתאריך 15 בדצמבר 2023. הצעות המחקר יכללו: פסקת רקע, פסקת שאלת מחקר, השאלות שהאקדמאים/ות מציעים/ות להוסיף לסקר (עד 8 שאלות), מקור ותיקוף לשאלון המוצע. ההצעות תהיינה בהיקף של עד שני עמודים. נא לציין בשורת הנושא: “הצעה למאמר מבוסס סקר”. שיפוט ההצעות יתבצע על ידי צוות משותף מטעם כתב העת ואיגוד האינטרנט. השאלות שכלולות בהצעות שייבחרו ישולבו בסקר של איגוד האינטרנט שיצא מיד לאחר מכן (ינואר 2024). ממצאי הסקר וניתוחים ראשוניים יועברו במלואם לחוקרים בפברואר 2024. החוקרים שהצעותיהם יתקבלו יכתבו – על בסיס הממצאים- מאמר מלא (עד 7,500 מילים) שיוגש לגיליון המיוחד עד לתאריך 1 במאי 2024, שיעבור שיפוט כמקובל.
• מסלול שלישי: מאמר אקדמי מלא. הצעות בעברית (עד 300 מילים) למאמרים לגיליון הנושא יש להגיש עד לתאריך 15 בדצמבר 2023 לכתובת הדוא”ל של עורכי הגיליון. נא לציין בשורת הנושא: “הצעה למאמר מלא לגיליון תקשורת: דמוקרטיה, מחאה, מלחמה”. אם ההצעה תתקבל, יש לשלוח את המאמר המלא (עד 7,500 מילים) עד ל־1 במאי 2024. המאמר יועבר לשיפוט עמיתים. כנהוג בכתבי עת אקדמיים, קבלת ההצעה אינה מבטיחה קבלה של המאמר הסופי.
אנו מזמינים אתכם לשלוח מאמרים אמפיריים ותאורטיים, וכן מסות קצרות והצעות מחקר לסקרים, מזוויות שונות של חקר התקשורת, הנוגעים לנושאים הבאים (כמו גם נושאים רלוונטיים אחרים שמתכתבים עם כותרת הגיליון המיוחד):
• סדר יום מקוון במחאה ו/או במלחמה.
• תקשורת וחופש הביטוי בעיתות מחאה ומלחמה ואיומים על הדמוקרטיה.
• מסגור תכנים במדיה (מסורתיים ומקוונים) בהקשרים של מחאה ו/או מלחמה.
• מאפיינים, תפיסות והתנהגויות של יצרני וצרכני תכנים במדיה דיגיטליים.
• פלטפורמות מדיה שונות, המאפיינים שלהן והתכנים המתפרסמים בהן בהקשרים של דמוקרטיה, מחאה או מלחמה.
• תכנים שמעלים גולשים ברשתות החברתיות ובקהילות הדיגיטליות.
• שמועות, שקרים וקונספירציות במדיה בעת מחאה או מלחמה.
• השפעות של חשיפה לתכנים קשים ואלימים במדיה על אוכלוסיות וקהילות שונות, או פרשנויות ביחס לתכנים אלו.
• פערים בתקשורת בעת המחאה ו/או המלחמה.
• שימושים תקשורתיים (טקסטואליים, חזותיים ואחרים) בבינה מלאכותית (AI) בכל הקשור למחאה ו/או למלחמה.
• תנועת התכנים בין המדיה השונים בשעת המחאה או המלחמה והשפעתה על נרטיבים חברתיים.
כמו כן, חוקרים וחוקרות שפרסמו לאחרונה ספרים בתחומים הקרובים לאלו של גיליון הנושא, מוזמנים לשלוח את ספריהם לסקירה אל האחראית על מדור סקירות הספרים, ד”ר סיגל ברק־ברנדס: barakbr@tauex.tau.ac.il. הסקירות יפורסמו בגיליון הנושא.
ד”ר יובל גוז’נסקי – עורך מסגרות מדיה yuvalg@mail.sapir.ac.il
פרופ’ אזי לב־און – עורך שותף לגיליון הנושא azilevon@gmail.com
תהליכי הביקורת, התיקונים והעריכה צפויים להסתיים עד דצמבר 2024.