ד”ר רוברט אלבין הוא יו”ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר ומרצה בכיר במכללה האקדמית ספיר; ד”ר מוטי גיגי הוא ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר פורסם בתאריך 24.10.18 בעיתון “דבר”
—
אדוני שר החינוך,
אתה מודע לכך שסגל ההוראה בשבע מכללות ציבוריות שובת מתחילת השבוע? אתה לא חושב או לא מוצא לנכון לפנות לצוותים למצוא פתרונות לבעיות קטנות ביחס להשכלה הגבוהה ולהביא את השביתה לסיומה?
היינו רוצים להכניס אותך קצת לעולמנו כמרצים במכללה אחת מרבות שחוגגות 25 שנה להיווסדן.
אדוני שר החינוך, האם אי פעם יצא לך ללמוד או ללמד בשיעור כשלפתע קול אזעקה מנסר את הדיון בשיעור ב-“צבע אדום, צבע אדום”? ושניות לאחר מכן נשמע קול הנפץ של טיל שנופל בקרבת מקום? האם אתה יכול לדמיין את הסיטואציה הזו במשך כמעט 18 שנה?
כי זו המציאות שלנו במכללה האקדמית ספיר. סטודנטים, מנהלה ואנשי סגל כאחד מתהלכים בשבילי המכללה ובבנייניה, תוך שהם נאלצים לחשוב על מקום המסתור הקרוב ביותר אם תישמע אזעקה, למעט מקרים בודדים אף אחד לא חושב לרגע להפסיק את המנגינה שהתחלנו במכללה האקדמית ספיר.
הקושי הוא רב לשרוד את האימה לאורך כל כך הרבה שנים. יש קושי רב לחיות את היום יום ואת הקושי שמציב כל סבב מחדש. כל סבב מגדיל את הקושי לחזור למציאות רגילה ונורמלית, כמו גם לחזור לריכוז כדי לחזור או להמשיך בלימודים מחדש. זו תחושה משותפת לסטודנטים ולמרצים. ואנחנו עושים זאת בתחושת סיפוק ושליחות לאורך שנים רבות מבלי לערער לרגע על מה שאנחנו עושים. צריך להמשיך לא משנה מה- זהו תפקידנו ואנחנו אוהבים אותו.
אתה והממשלה בה אתה חבר טוענים כי אתם מחזקים את הפריפריה. אם כך, אדוני שר החינוך, למה במאבק על תנאי העבודה של הסגל הבכיר והזוטר במכללות קולכם נדם?
מה יותר חיזוק פריפריה מהשכלה גבוהה לסטודנטים שרובם דור ראשון להשכלה גבוהה? הרי המאבק הזה שאנו שרויים בו הוא על עתידו של דור סטודנטים שיוכל לרכוש השכלה והכשרה אקדמית הטובה ביותר על מנת שבוגרנו יוכלו להשתלב בחברה ובתעסוקה כמו אחרים שווים להם שבמקרה חיים במרכז ולא תחת איום טילים ובלונים.
מדוע נדם קולכם ולא מצאתם את הזמן ואת המקום להביע את דעתכם ועמדתכם בעניין? האם אתה חושב שאין לך מקום להתערב, כיו”ר המועצה להשכלה גבוהה, במשבר ההשכלה הגבוהה במכללות שרק מרחיב את הפערים בין המכללות לאוניברסיטאות, בהתאם לדבריך על הצורך לקדם את הפריפריה?
אדוני שר החינוך, ביומיים האחרונים נשמעו ברמה קולותיהם של פרופ’ אמנון רובינשטיין ושל הרב יצחק לוי, שניהם שרי חינוך לשעבר משני הקצוות הפוליטיות, שמזמן הבינו את החשיבות שבטיפוח המכללות ואת הצורך להעריך מחדש את תקצובן המצוי בחסר.
אנו קוראים לך להקשיב לקריאות אלו, ולדרוש מהאוצר, הות”ת (הועדה לתכנון ותקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה), והור”מ (ועד ראשי המכללות) לשבת איתנו להשלים את המשא ומתן שנפתח לפני שמונה חודשים ומאז הופסק ביוזמתכם.
המכללות הציבוריות, הן אמצעי מופלא מאין כמותו לשינוי חברתי. לומדים בהן כ-40% מהסטודנטים לתואר ראשון. הרבה יותר מאלה הלומדים באוניברסיטאות.
אנחנו רוצים להזכיר לך שהאוניברסיטאות קבלו ומקבלות מענקים ברוחב לב מהמדינה. רק על מנת לסבר את האוזן, לפני מספר חודשים הועברו כ-750 מיליון שקלים לאוניברסיטה העברית לכיסוי גרעון! ואילו תקציבן המשותף של כל המכללות בארץ שווה לתקציבה של אוניברסיטה אחת. דרישותינו לא מגיעות לעשרים אחוז מהתקציב שהועבר לאוניברסיטה העברית.
במעשים אלו יש פערים מנקרי עיניים וזועקים לשמיים. חיזוק האוניברסיטאות, כמו גם חיזוקם של מרכזים אקדמיים פרטיים שבהם לומדים רק בני עשירים, לא מחזק את הפריפריה ואת העם בישראל. להפך, הוא מרושש אותה חברתית, תרבותית ותעסוקתית.
יש בידך להפסיק את השביתה, כל מה שאתה צריך לעשות הוא לתעדף בצורה צודקת את הצרכים של ההשכלה הגבוהה.
אדוני שר החינוך, מכללות לא פחותות מאוניברסיטאות מבחינה תקציבית, יש למכללות תפקיד שונה מהאוניברסיטאות אך לא פחות, המכללות הן המפתח לשינוי חברתי עמוק בין מרכז לפריפריה בכלל ובחברה בישראל בפרט.