הי,
סיכום הכנס השנתי שלנו עלה לאתר האיגוד.
http://www.archives.org.il/cgi-webaxy/item?546
הסיכום כולל קישורים לפרויקטים השונים, לאלבומי התצלומים בפייסבוק, למצגות ההרצאות (אלה שאושרו לנו), ומאפשר להגיע למרב המידע על התכנים והפעילויות שנערכו במשך שלושת ימי הכנס.
תודה רבה רבה לדני ברזילי ששקד לאורך כל הכנס על סיכום הפעילויות וההרצאות השונות !!!!
להתראות – הדס, ועדת פרסומים ורשתות חברתיות
סיכום הכנס
היום הראשון 11.12.18
לאחר הגעה למלון והתארגנות נפגשנו לפאנל הראשון, שהוקדש ליחסים שבין הארכיון לתחקירנים המשתמשים בו (יו”ר – הדס אביבי)
אילן שטייר, תחקירן ותיק ומייסד “עושים היסטוריה” שעבד רבות עם ארכיון ההגנה, הדגיש כמה נקודות והמלצות, היוצאות מהנחת מורו ורבו שרגא פלד ז”ל: הארכיונאי צריך להפוך עולמות עבור החוקר הבא אליו: רצוי שתהיה בארכיון רשימה של הרשימות, ימי ושעות הפתיחה צריכים להיות נוחים למשתמשים, חשוב להעמיק את המפתוח ובעיקר לציין שמות של אנשים ומקומות, להקליד כרטסות שונות, להקפיד על סריקה טובה ומלאה, ללא הנחות, אתר האינטרנט צריך לכלול רשימת מצאי מלאה ולהיות ידידותי.
אילן סבור שאת האחריות לשמירת זכויות יוצרים וצנעת הפרט יש להעביר לחוקר עצמו, הנחה שעוררה לא מעט התנגדות בקהל, ושהארכיון צריך להתקיים מתמיכת המוסדות ולא מגביית תשלום מהמשתמשים בו.
לילי יודינסקי, תחקירנית ויזואלית שעובדת עם יוצרי סרטים, סדרות וסרטי דוקו, הדגישה את תפקיד התחקירן כמתווך לציבור של אוצרות הארכיון. היא סיפרה על שני פרוייקטים מרתקים עבורה – החיפוש אחר יצירותיו של בלה פסטור, קולנוען ממוצא הונגרי בראשית שנות המדינה, ומציאת סרטון הסברה שעשה עבור משטרת התנועה בשם “4:55”, ועל הכנת הסרט “הרצח” (על רצח ארלוזורוב ב- 1933) בו חיפשה קטעי סרטים על התעלומה שלא נפתרה עדיין.
פעילות ערב – הסרט “סאלח כאן זה ארץ ישראל” עם היוצר דוד דרעי.
דרעי סיפר על עבודתו מול ארכיונים, בעיות של חיסיון וקושי להשיג חומרים. לפעמים מרגיש שנדחה בתירוצים שונים ופחד מחשיפה, וציין את יחסם הגזעני של פקידים בכירים ושל קציני משטרה לעולים החדשים.
היום השני 12.12.2018
מושב ראשון – היסטוריה פלסטינית בארכיונים ישראליים (יו”ר פרופ’ גדי אלגזי)
ד”ר לינה דלאשה חקרה את ההיסטוריה של נצרת, בעיקר במעבר מתקופת המנדט לשלטון הישראלי. אין ארכיון פלסטיני והחומר על נצרת מפוזר – בבריטניה, בגנזך המדינה, בארכיון צה”ל (מתקופת הממשל הצבאי), ביד טבנקין (שם נמצא ארכיון מק”י). “מזל שהבריטים והישראלים עקבו אחר התושבים” ציינה בציניות. ההסתכלות הזו מבחוץ גדושה סטראוטיפים. גם היא מתלוננת הגבלות גישה רבות בארכיונים של המדינה.
ד”ר אריז’ סבאע’-ח’ורי עבדה עם ארכיונים של שלושה מקיבוצי השומר הצעיר – משמר העמק, הזורע ועין השופט וחיפשה מידע על היחסים שלהם עם תושבי הכפרים הערביים השכנים. יש חומר ארכיוני בקיבוצים החל מ- 1937, תנועת העבודה הכירה בחשיבות התיעוד ומפ”ם של אז דגלה במדינה דו לאומית, וראתה בחיוב יחסי שכנות אלה. מעניין במיוחד היה יומן של חבר הזורע שכתב על הכפר אבו זריק ותושביו, וכולל מידע שאין בשום מקום אחר.
מושב שני – פאנל השוואתי: התפתחות ודילמות בארכיונים של רשויות מקומיות הצגת הארכיונים, נושאים על סדר היום, קשר מקצועי בין ארכיונים (יו”ר מיכל הנקין)
מיכל ציינה שארכיונים אלה כפופים לגנז המדינה, אבל אין חוק המחייב להעסיק ארכיונאים ברשות ובמחצית הרשויות אין ארכיון פעיל כלל.
אביבה סופר מחיפה סיפרה על עבודת הארכיון מול חברת הגניזה, תהליך העברת החומר לשם, אחזור כאשר נדרש למחלקות העיריה וביעור.
לריסה שניטקינד מתל אביב: כרבע מהחומר עובד לארכיון ההיסטורי לצמיתות, היו 1,048 משתמשים ב- 2017. הקפדה על הנגשה. אופן טיפול ברשומות דיגיטליות, כולל דוא”ל. סדר החשיבה צ”ל: למה – מה – איך?
גליה דובידזון מפתח תקוה: על ארכיון המשמר ומטפח את הזיכרון הקולקטיבי של המקום ואינו רק מנהלי. נותן תמיכה למוזיאון העיר ומערכת החינוך, איסוף יזום מהקהילה, כולל הרבה חומר אישי וגם חפצים.
טובה מנדל מארכיון רמת הגולן סיפרה על תערוכה לציון מלחמת יום כיפור שעשו, ספר שהוציאו על סקר החי והצומח בגולן שנערך ב- 1968 ועל תערוכת צילומי טבע לכבוד יובל החמישים.
רחל ריינשטיין מרעננה דיברה על הפעלת המתנדבים בארכיון. יש אצלם מעל 30 כאלה, הם תורמים ונתרמים. זה דורש הערכות נכונה, פעולות גיוס ומתן הערכה, וגם ביטוח כמובן. היא ציינה שכל שנה יוצאים מטעם ארכיון רעננה מספר מתנדבים לקורס “יסודות”.
מושב ערב: מושב ע”ש פאול א. אלסברג (יו”ר – נוני ירון)
כנהוג בכנסים השנתיים נערך טקס חלוקת פרס אלסברג לשנת 2018 אותו קיבלה הפעם קארין אליהו על עבודת מ.א. בנושא הערכה ותאור של צילומים בארכיונים בישראל.
עירית, בתו של אלסברג סיפרה על אביה, וד”ר משה מוסק דיבר גם הוא על עבודתו עמו, על אופיו הייקי המיוחד וקצת על הצלת ארכיון אקסלרוד.
אסיפה כללית (יו”ר: מיכל הנקין)
– יהודית שפיצר נבחרה ברוב קולות למבקרת האיגוד.
– ברוב קולות (כהצבעה חוזרת) אושר תקנון האיגוד.
– אושרה התכנית התקציבית לשנת 2019. סה” כ המקורות – 438,000 ש’ וכך גם סך ההוצאות המתוכננות.
היום השלישי 13.12.2018
מושב ראשון – ניהול אוספים ומאגרי ידע היסטוריים בעולם דיגיטלי (יו”ר לביא שי)
מרון ארן סיפר על ניהול אתר המכירות הפומביות “קדם” של חפצי יודאיקה, כתבי קודש והיסטוריה. זהו אתר עסקי, על פי קטלוג המוצג באתר. יש להם רבבות פריטים, 20,000 מבקרים בחודש, ומיליון וחצי מופעים בגוגל.
דיוויד סלע תאר את פעילות אתר “נוסטלגיה אונליין”, בו יש מידע רב ושימושי לכולנו. האתר הוקם לפני 16 שנה ובו מאות אלפי ערכים. מופעל בעיקר ע”י מתנדבים, והוא חינמי. מפעילים גם את מגזין “כובע טמבל” ומקדמים פרוייקטים כגון מוזיאון לנוסטלגיה, פרסומי מדיה ומערך הסברה למחזיקי אתרים.
שרון רז, אדריכל, הקים את אתר “אדריכלות נעלמת” והבלוג “נטוש”, שמתעד מבנים ישנים ונטושים. המורשת הבנויה בישראל הולכת ונעלמת לדבריו בפני בנייה חדשה. הוא הציג מצגת מרגשת של כמאה תצלומי מבנים, מתוך 70,000 שביצע.
בדיון הועלו שאלת ה”מטא דאטה” של החומר (לעתים אין, מחוסר זמן), וכיצד משמרים את המידע הדיגיטלי שנצבר (רק ברשת, עם גיבוי או רק על הדיסק?). כן עלתה שאלת מתן זכויות יוצרים (“נוסטלגיה” מוגדר כאתר מחקרי ויש לה פטור מכך), השימוש של אתרים אלה בארכיונאים מקצועיים (תקציב…), העברת אוספים לארכיונים של היישובים הרלוונטיים ושיתוף פעולה עם מוסדות לאומיים בתחום.
מושב שני – “ארכיון יוצא מגדרו” (יו”ר: נוני ירון)
לאחר מכן חולקו פרסים לשלושה ארכיונים, במסגרת המיזם “הארכיון יוצא מגדרו“, על מיזמים קהילתיים בולטים, שעשו להנגשת חומרי הארכיון לציבור:
רמת יוחנן – על פעילות להנחלת שירי מתתיהו שלם – “שירו בני כפרים”. הוציאו ספר ודיסק מוזיקלי, חוברת הדרכה לגננות ומורות והעלו מופע השקה מושקע ,ממנו הקרינו קטע.
כפר חסידים – על פעילות בין דורית בחג הארכיון בטו’ בשבט, עבודה של משפחות על תיקי המשפחה שבארכיון, מפגשי מחזור ועוד.
רשם: דני ברזילי