קול קורא למאמרים לאסופת מאמרים
יהודים ותחבורה ציבורית: ניעות ונראות
עורכים: אמה זהר ומרדכי נאור
התפתחויות טכנולוגיות ואחרות הביאו ליצירתה של רשת תחבורה סדירה יחסית ברחבי אירופה כבר במאה ה-18. במרוצת המאה ה-19 התפתחו תשתיות התחבורה הציבורית והתפשטו בכל רחבי הגלובוס והפכו לאחד מהמאפיינים הבולטים של העידן המודרני. מעבר לשימוש הפרקטי של תחבורה ציבורית בהעברת מסות של אנשים או טובין ממקום למקום, היא טומנת בחובה מערך שלם של משמעויות והשפעות על תהליכים חברתיים, כלכליים, פוליטיים ולאומיים. היכולת לנייד ולהתנייד בקלות ובפשטות יחסית הביאה לשינוי דרסטי באורחות החיים של אוכלוסיות רבות. מבחינה כלכלית, האפשרות לניוד סחורות הביאה לשינוי רדיקלי בכלכלה ובתעשייה כפי שזו התקיימה ב”עולם הישן”. אם בעבר ערים נזקקו לנהר גדול כעורק חיים, הרי שמהפכת הרכבות שינתה תפיסה זו והשפיעה רבות על תהליכי המודרניזציה. מעבר לכך, נודעה לתחבורה ההמונית השפעה על תרבות הצריכה ועל דרך השיווק והקנייה. מבחינה חברתית ותרבותית אמצעי התחבורה המודרניים הביאו להאצה והקלה בתהליכי החלפת מידע בין קהילות שונות, האיצו תהליכים של עיור והגירה, והביאו לשינויים מרחיקי לכת בתפיסות של מרחב, מקום וזמן. השפעות אלה התקיימו בכל מקום אליו הגיעו מסילות הברזל – ערי בירה וערי השדה, עיירות וכפרים.
מעבר לתהליכים ולשינויים שגרמה מהפכת התחבורה המודרנית ברמה הגלובלית, נשאלת השאלה מה הייתה השפעתה על האדם הפשוט. כיצד עיצבה התחבורה, ובעיקר אמצעי התחבורה הציבורית את החוויה היום-יומית של האנשים שהשתמשו בה? כיצד השימוש באמצעי התחבורה הציבורית הובילו לשינוי בסגנון החיים? אילו פרקטיקות התלוו או התפתחו עם השימוש בתחבורה ציבורית? כיצד נתפסה החוויה הפומבית בעיניים פרטיות? יתרה מזאת, ההשפעות של התפתחות התחבורה הציבורית הביאו לשינוי מרחיק לכת בתהליכי חיברות כמו גם על מושגים כמו מרכז ופריפריה, לא רק במישור הגיאוגרפי אלא גם במהותם החברתית והתרבותית.
אסופת מאמרים זו מציעה להתמקד בסוגיות אלה ואחרות מסוף המאה ה-18 ועד המחצית השנייה של המאה ה-20. במסגרת האסופה נבקש לבחון כיצד התפתחות התחבורה הציבורית והפיכתה לפרקטיקה יומיומית באו לידי ביטוי בקרב יהודים במרחבים גיאוגרפיים שונים – כמיעוט לאומי במזרח ומערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית וארצות האיסלם, אך גם בישראל על התהפוכות הגיאופוליטיות שעברה הטריטוריה לאורך השנים. נבקש לבחון כיצד יהודים חוו את כניסתן של הרכבת, החשמלית, האוטובוס ובהמשך המטוס למרחב החיים האורבני והכפרי גם יחד. עצם הבחירה להתמקד בהתפתחות התחבורה הציבורית ובהשפעתה על יהודים – כקבוצת מיעוט לאומי – מעלה שאלות לגבי חשיפת המיעוט לאוכלוסייה הכללית במסגרת הנסיעה ברכבת או בחשמלית. מפגשים בין תרבותיים אלו הובילו לא פעם למתח ולעימות אך גם לקרבה והשפעה הדדית. ההשוואה אל מול התפתחות התחבורה הציבורית והשפעתה על האוכלוסייה בפלשתינה-א”י ובהמשך במדינת ישראל הצעירה, מעלה גם היא שאלות הנוגעות למגעים בין האוכלוסיות שונות, דימויים של מרכז ופריפריה, הגמוניה מול קבוצות שוליים ועוד.. המפגש היהודי עם התחבורה הציבורית מתועדים בשפע של מקורות ראשוניים – זיכרונות, מכתבים, יצירות ספרותיות ואומנותיות. אנו מבקשים ליצור תשתית שתאפשר את מיצויים של מקורות אלה.
חוקרות וחוקרים המעוניינים לקחת חלק באסופת המאמרים המוצעת, מוזמנים להציע תקציר בנושא רלוונטי. יתקבלו בברכה תקצירים ממגוון דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי ארץ-ישראל, ספרות, פילוסופיה, תולדות האומנות, תיירות וכדומה. אורך התקציר לא יעלה על 300 מילים בעברית ועליו לתאר בקצרה את נושא המאמר המוצע. להצעה יש לצרף תקציר קורות החיים של החוקר\ת ופרטי התקשרות. ההצעות והמאמרים הנבחרים יעברו שיפוט אקדמי כנהוג.
את ההצעה יש לשלוח בקובץ PDF אחד לאמה זהר: zohar@mpib-berlin.mpg.de, עד לתאריך 1.7.2020.