אירוע // סדרת קורונה: "מעברים" - סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר. אפריל-יוני 2020: המפגשים הקרובים ומפגשי העבר

 

סדרת סמינרים מקוונים לתלמידי מחקר

 

פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט  – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחות  תלמידי המחקר קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים והעברת ידע. היוזמה מגיעה “מלמטה” אבל התקווה שבהמשך  הפעילות תקודם – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר.  מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.

תוכנית האירועים של מעברים לסמסטר הקורונה (אביב, תש”פ) כוללת מודולים של פעולה:  פיתוח קריירה (המודול הכתום) מענקי מארי קירי (המודול האדום), יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה (המודול הסגול), מיומנויות מחקר (המודל הירוק), תעסוקה וחיים מעבר לאקדמיה (המודול הוורוד), מנהיגות אקדמית וקווים לדמותינו (המודול התכול), מיומנויות כתיבה (המודול הצהוב) וחברותות (המודול הירוק בהיר) .

ברשת כרגע כ 15000 תלמידי ותלמידות מחקר מכל התחומים ומכל המוסדות, חלקם ישראלים בחו”ל

בקשה לטובת כבדי שמיעה:

אנחנו מבקשים מכל דוברי שיחות הזום לוודא שהם יושבים מול המחשב כשפניהם מוארות כך שאפשר לראות בבירור את שפתיהם (להדליק את האור בחדר למשל). מבקשים מכל האחרים לכבות מיקרופונים כדי שלא יהיו צלילים שיפריעו לשמיעה. מבקשים ממשתפים לדבר כמה שיותר ברור.

 

 

פרויקט מעברים הוקם על ידי פרופ’ דוד לוי-פאור, מהמחלקה למדע המדינה ובית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל כחלק מפעילות למען תלמידי ותלמידות מחקר ולטובת זירה מחקרית לאומית, מלאת אנרגיה בתוך האקדמיה הישראלית. הפרויקט הוא המשך לפעילות בנושא שהחלה כבר לפני 15 שנה כאשר יזם את כנס פרחי מחקר – הכנס השנתי הבינלאומי לתלמידי מחקר במדע המדינה, יחסים בין לאומיים ומדיניות ציבורית. תחילה באונ’ חיפה ולאחר מכן באוניברסיטה העברית.  פרופ’ לוי-פאור יזם מאז (עם אחרים ושותפים טובים) את תוכנית הדוקטורנטים בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית מלגות הנשיא בפקולטה למדעי החברה, את תוכנית תל”מ במדע המדינה ויחבל (שהתרחבה מאז למוסדות ומחלקות אחרות,  את תוכנית “לימוד בחברותא” באוניברסיטה העברית ועמד בראש תוכנית הדוקטורט של הקרן הבינלאומית לחינוך. הכישלון הגדול ביותר של פרופ’ דוד לוי-פאור היה ביישום תוכנית לימודי המחקר הלאומית שנתקלה בפוליטיקה מוסדית בין האוניברסיטאות לבין יו”ר ות”ת דאז, פרופ’ מנואל טרנכטנברג.

 

 

 

 

לוח אירועים מעברים – סדרת הקורונה

 

 

 

30. פרופ’ עידו ערב, הנדסת תעשיה וניהול, הטכניון,  על העקרון הפיטרי והתקבעות. על פי העיקרון הפיטרי עובדים מוצלחים מקודמים ומתקבעים בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו הם לא מבצעים כהלכה. לדעתי, עקרון זה אופטימי מידי. רובנו מתקבעים הרבה לפני שמיצינו את הפוטנציאל שלנו. בהרצאה אציע שיטות שבהם אני מנסה להימנע מהתקבעות. כיוון שנראה שהשגתי יותר ממה שסביר להשיג בהינתן הפוטנציאל שלי, יתכן שיש ערך בשיטות אלו. יום ראשון ה 24 במאי 2020, 14.30 עד 16.00. קישור לזום כאן.

 

31. קבוצת חברותא “בינה מלאכותית חוצת גבולות“. הקבוצה מוקדשת להיבטים טכנולוגיים, מדעיים, משפטיים, כלכליים וכו’ הנוגעים לבינה המלאכותית המקיפה אותנו בשנים האחרונות. מטרת הקבוצה לפתח פורום של שיח ותמיכה הדדית לתלמידי מחקר בתחום זה ובתחומים משיקים. אנו מצפים לכולם, החל מחוקרים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה ועד למשפטים, פסיכולוגיה אומנות, ארכיאולוגיה. כולם מוזמנים.  כרגע נקבעו  4 מפגשים ע”מ לבנות את הקהילה. אם נצליח, נעבור למפגשים קבועים על בסיס דו-שבועי.  מפגש יארך 60 דקות ויכלול התייחסות ושיח עם המשתתפים בנושאי הבינה המלאכותית והרלוונטיות למחקרם. מפגש ראשון של הקבוצה ייערך בזום ביום שני בתאריך 25.5 בשעה 20:00.  מרכז הקבוצה והיוזם, אור ברק דוקטורנט לבינה מלאכותית ומערכות ניווט.  אוניברסיטת חיפה,  החוג לטכנולוגיות ימיות. כתובות הזום כאן. האמייל של אור ברק כאן.

 

 

32. קידום המחקר שלי באקדמיה ומחוצה לה דרך שימוש במדיה חברתית – עם עדי רודריגז ברנע, מידענית ומנתחת נתונים, אוניברסיטת בן-גוריון. מנחה: אורלי וייסר. בעידן בו מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, והאינטרנט משקף את המציאות, נולד ערוץ חדש – הספרה המקוונת, היכן שבכוחו של מיתוג עצמי לעשות את כל ההבדל ולהעצים את השפעת המחקר (להגדיל את מספר הציטוטים, להשפיע על התעשייה ועוד). כיצד חוקרים סוללים את דרכם על ידי שימוש בכלי מדיה חברתית? מהם כלי המדיה החברתית המובילים שחוקרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם באקדמיה ומחוצה לה? כמה זמן לוקח לבנות תדמית אקדמית מקצועית ברשת האינטרנט? בהרצאה נענה על שאלות אלו ונלמד כיצד לרתום את כוחה של המדיה החברתית לטובת קידום עצמי מקצועי. יום ראשון, ה 31.5.2020, בין השעות 18.00 ל 19.30.  כתובת הזום כאן.

 

 

33. קווים לדמותנו – בין פה לשם, האקדמיה הישראלית ועולמות אקדמיים אחרים, בהנחית ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השני (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על ההבדלים בין המערכת האקדמית הישראלית למערכות אקדמיות אחרות, להתייחס להבדלים בין העולם האקדמי בו הם עשו את צעדיהם הראשונים לעולם האקדמי היום ולהרהר לגבי התחום של “לימודי ישראל” בפרט ומדעי הרוח והחברה בכלל, 1 ביוני 2020.

 

 

34. אתגרי הפוסטדוקטורט – מבט מבפנים  עם ד”ר יעלה להב-רז, אנתרופולוגית. נדון בשאלות הבאות: כיצד להתכונן מראש למועדי הגשה לפוסטדוק והמסמכים הנדרשים; סוגים שונים של פוסט, האם לחפש פוסט בארץ או בחו”ל, כיצד מוצאים מנחה לפוסט, כיצד מתמודדות עם האתגרים הכלכליים בפוסט, איזון משפחה-קריירה.   ד”ר יעלה להב-רז חוקרת את תעשיית המין הישראלית. כרגע פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר הבריטית. הפוסט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (תוכנית מדעי החברה). יעלה מזמינה שאלות ופתוחה לייעץ בכתובת האמייל הזאת.  יום רביעי, ה 3 ביוני 2020, שעה 18.30- 20.00.

 

35. איך לכתוב מענק ERC מוצלח? עם פרופ’ צבי פירן,  מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ’ פירן זכה בשני מענקים חשובים אלו ושימש בעבר כיו”ר אחת מוועדות השיפוט. יום שלישי, ה 2 ביוני 2020, בין השעות 16.30 ל 18.00. פרופ’ פירן הוא  חתן פרס אמת. עוד על פועלו ניתן לקרוא כאן.

 

36. פנל חתני וכלות מענק הERC במדעי החברה והרוח, יום רביעי ה 3 ביוני בין השעות 16.30 ל .18.00. בשיתוף איסרד, מרכז הקישור הישראלי לתוכנית המחקר של האיחוד האירופאי.

 

37. קווים לדמותנו-  בין אקטיביזם למחקר: האם לחוקר צריכה להיות עמדה בסוגיות אקטואליות?, בהנחית ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השלישי (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לעמוד על התפר שבין עשייה אקדמית למעורבות חברתית ולהתייחס למערכת יחסי הגומלין בין העמדה של החוקר לבין המחקר  10 ביוני 2020.

 

38. ראיון העבודה – The Job Interview, ראיון אקדמי אחד מהניסיונות הלחוצים ביותר בחיים האקדמיים. ההרצאה תתמקד בהכנות לראיון, מה לצפות במשך הריאיון, ועצות כיצד לנצל את ההזדמנות
    לפניך. פרופ’ יואל מגדל, יום שני ה 15 ביוני 2020, בשעה 16.30  00, ההרצאה באנגלית.

 

39. קשיים בעבודת הדוקטורט ויחסי מנחה מונחה. מפגש עם פרופ’ ברוריה ביטון-אשקלוני (ראש הרשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, האוניברסיטה העברית), פרופ’ אריאל בנדור (דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים, אוניברסיטת בר-אילן), פרופ’ משה, ראש המכון להיסטוריה וראש מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, האוניברסיטה העברית.  נדבר על הקשיים העומדים בפני סטודנטים במהלך שנות המחקר וכיצד בעיות עולות ונפתרות במישור האישי והמוסדי.  יום חמישי, ה-18 ביוני 2020, בין השעות 16.30 עד 18.00. מנחים גב’ תמר אלמוג, קודו, פרופ’ דוד לוי-פאור

 

40. פרסום בכתבי עת אקדמיים. פרספקטיבה של עורך-מייסד כתב עת בינלאומי (Regulation & Governance), עם פרופ’ דוד לוי-פאור, יום שני 22 ביוני 2020, בין השעות 16.30 עד 18.00.

 

41. מחקר והוראה במכללות – סיפורי הצלחה. אפשר לפרוח במכללות ומסיבות טובות. זה לא אומר שאין מה לשפר. שיחה על מחקר הוראה וקריירה. עם ד”ר ניצן רימון-צרפתי (מכללת ספיר), ד”ר לי כהנר (מכללת אורנים), ד”ר זהבה בלכמן (מכללת אפקה) וד”ר הילה צבן (מכללת כנרת), יום חמישי, 25 ביוני בין השעות 16.30 עד 18.00.

 

 

 

פעילויות בהכנה

מפגש עם פרופ’ יוסוף ג’אברין, סגן דיקן למחקר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מהי מסגרת מושגית, כיצד מפתחים אותה במיוחד במחקר רב תחומי, תאריך חדש ייקבע,  המפגש מבוסס על המאמר בקישור.  כתובת הזום למפגש כאן.

 

 

 

מעברים מלמטה  – מודול יזמות

 

פעולה שנעשית, מלמטה שווה יותר.  קריאה ליזמות ויזמים.

 

ראשית,  תלמידי מחקר שיציגו נושאים נבחרים בכתיבה –  למשל reverse outlining  ובעברית “מתאר הפוך” טכניקת שיפור כתיבה. ניתן לראות כאן (או פשוט לחפש בגוגל וביוטיוב).  מישהו מוכן ללמוד ולהציג ?  להציג נושא אחר ?  המפגש יכול להיות גם של 20 או 30 או 60 דקות.

 

שנית, הקמת קבוצת כתיבה שבה אתם קוראים את העבודות אחד של השני. כדית שלחה קול קורא כזה באמצע השבוע. מקווה שהיתה הענות

 

שלישית, הקמת קבוצת חברותא.  ברק אור מקים ראשונה בנושא של אינטלגצניה מלאכותית. ראו בצרופה.

 

רביעית, הקמת קבוצות קריאה.  שבה קוראים טקסטים בנושאים נבחרים.

 

חמישית, פיתוח מיומנויות או נושאים. אורלי וייסר ורולי רוזן לקחו לדוגמא אחריות על מודול התעסוקה. ראו בצרופה

 

העולם בכפות ידיכן/ם.

 

 

 

אירועים קודמים בסדרת הקורונה

1. סמינר עם פרופ’ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פיתוח האישיות המחקרית. התקיים ביום שני ה 30 במרץ 2020 בין השעות 16.30 עד 18.00. הכנה מראש בסרטון הזה.  סרטון המפגש כאן (יש לצפות בו רק לאחר סרטון ההכנה שנושא את המסר העיקרי).

 

2. מפגש על תוכנית מלגות הפוסט דוקטורט מארי קירי התקיים ביום ראשון ה 5 באפריל בין השעות 14.30 ל 16.00.התבקשה צפיה מראש בסרטון הזה. מיועד למי שמתעתד  להתחרות על מלגת פוסט דוקטרט בשנתיים שלוש הבאות ומכירים את התוכנית.  אין סרטון מהרצאה זאת.

 

3. מפגש על הפוסט דוק, יום שני 6 באפריל, בשעה 17.00

Charting the Onward Journey: Making the Most of Your Postdoc

עם פרופ’ כריס באדן. בשפה האנגלית.  צפייה מקדימה בסרטון היוטיוב הבא מיוני 2019.

האירוע צולם ונגיש כאן אבל אני ממליץ בעיקר לראות את הסרטון הראשון (מיוני 2019 צפיה מקדימה). יש גם קישור למצגת מלווה

 

4. רב שיח יחסי מונחה מנחה (1) – יום שלישי 7 באפריל בשעה 18.00,  פרופ’ חגית מסר ירון (הנדסת חשמל, אונ’ תל-אביב), פרופ’ מוחמד חאג’ –יחיא (עו”ס, העברית), פרופ’ מיכל ליניאל (מדעי החיים, העברית),  מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף תוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. המפגש צולם וזמין כאן.

 

 

5. לבנות קהל למחקר שלך, עם פרופ’ יואל מיגדל, אונ’ וושינגטון והאונ’ העברית, בשפה האנגלית. יום ראשון 12 באפריל בשעה 14.30

Building Audience for Your Paper, With Prof. Joel Migdal, University of Washington and visiting Hebrew University. Watch the Video with this Link

 

6. סדנת מחסומי כתיבה וניהול זמן בכלל, ובימי קורונה בפרט, עם ד״ר יופי תירוש, אוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, יום שני חול המועד פסח, 13 באפריל בשעה 17.00 עד 18.30.  המפגש לא זמין לצפיה.

 

7. פרופ’ יוסף ג’אברין, כתיבה אקדמית מצוטטת. לכתוב ולהיות מצוטט באקדמיה העולמית, יום חמישי ה 16 באפריל, בין השעות 14.30 ל 16.00. קישור לסרטון  וקישור למצגת מלווה.

 

8. מפגש עם פרופ תמר אלאור בואו נבזבז קצת זמן – דברים שאסור להגיד לתלמידי מחקר  ביום ראשון ה 19 באפריל, בין השעות 12.30 ל 14.00. “השעון התחיל לדפוק” אומרים לכם כשקיבלתם אישור להתחיל את הלימודים המתקדמים. הוא מתחיל לדפוק בקול רם כאשר הצעת המחקר אושרה, או נותרו רק שנתיים לקבלת המלגה, או שנה להגשת המסמך הסופי. אין זמן, אין זמן, אין זמן. בשיחה זו נדבר על התועלת העצומה העולה מ”בזבוז זמן”, או מבזבוז זמן לכאורה. מקריאת ספרות יפה, צפייה בסרטים ותוכניות טלויזיה, ביקור במוזיאונים ובגלריות, האזנה למוסיקה, שוטטות במרחבים פתוחים ואורבניים ועוד.  במהלך השיחה אתן כמה דוגמאות לאופן שבו פעולות אלו תרמו ישירות לעבודות המחקר שלי, למתיחת גבולות השיח המדעי וליצירת אזורי פעולה עיוניים רעננים. סרטון המפגש כאן, והמצגת כאן.

 

 

9. רב שיח יחסי מנחה מונחה (2)  – ה 20 באפריל 2020, בשעה 16.00 עד 17.30 מיהו המונחה הטוב? פרופ’ מונא מארון (נוירוביולוגיה, חיפה), פרופ’ זוהר קמפף (תקשורת, העברית), פרופ’ דוד לוי-פאור (מדע המדינה ומדיניות ציבורית, העברית). מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף הקרן הבינלאומית לחינוך ותוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.  סרטון רב השיח כאן.

 

10. התפתחות מחקרית והעולם האקדמי מפגש עם פרופ’ אלישבע באומגרטן, (כותרת זמנית), יום ,רביעי, ה 22 באפריל בין השעות 00 ל 17.30. צילום המפגש זמין כאן.

 

11. מפגש עם ד”ר רבקה נריה-בן שחר, בין שידוך לבחירת נושאי מחקר – אהבה ואמונה או תועלתנות?

בשלבים שונים במהלך הקריירה, עלינו לבחור את נושא המחקר הבא, לעיתים גם תוך כדי העבודה על הדוקטורט, הנתונים יכולים להוליך אותנו (ואנחנו אותם) לכיוונים שונים

בשיחה (הפתוחה, מספיק שהקורונה סוגרת אותנו) נדבר על מערכת היחסים בין הנתונים לבינינו, מי באמת בוחר את מי מתי להתאהב בנתונים ומתי הזמן להיפרד…

יום חמישי, 23 באפריל, שעה 20.30.  צילום המפגש כאן.

 

12. קריירה לא שגרתית ולקחיה, פרופ’ שירה דביר גבירצמן, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב. כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק טובים. לא מספיק חכמים. לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.   יום ראשון ה 26 באפריל 2020,  למשל 14.00עד 15.30. צילום המפגש אינו זמין

 

13. מסיבת זום, תלמידי מחקר, לרגל יום העצמאות בסגר, יום רביעי, 29 במאי, 2020, 14.00 עד 15.30. בשיתוף קודו.

 

14. יום ראשון ה 3 במאי בשעה 14.30 עד 16.00 מפגש פתוח לשאלות ותשובות בעניין מענקי מארי קירי. המפגש צולם ונגיש כאן. המצגת כאן.

 

15. אחת על אחד – מפגש יחסי מנחה מונחה. עם פרופ’ יעל ישי (מנחה) ופרופ’ דוד לוי-פאור (מונחה) לאחר 35 שנים של היכרות. במפגש האישי-ציבורי הזה נדון ביחסים וכיצד הם מתגבשים, מתפתחים ומעוצבים לאורך השנים. יום שני, ה 4 במאי 2020, 12.30  – 14.00. סרטון המפגש כאן.

 

16. יום שני ה 4 במאי מפגש מילוי סעיפי מענק מארי קירי, 14.30 עד 17.00 טפסים B1 and B2. סרטון החלק הראשון של המפגש כאן וסרטון החלק השני כאן. המצגת המלווה כאן.

 

17. מפגש עם ד”ר ישראל ויסמל-מנור, כנסים- השתתפות ורישות מקצועי, כנסים הם מנוף מרכזי לקידום המחקר והקריירה שלנו. בהרצאה נבחן מתי יש להתחיל? לאן שולחים? איך מגדילים סיכויי קבלה? מימון? איך להתכונן לכנס? כיצד להציג? ומה עושים בכנס עצמו ובסופו? יום שלישי, 5 במאי 2020,  00 עד 17.30. סרטון המפגש כאן.

 

18. מפגש עם פרופ’ יוסי דהאן, על אינטלקטואלים אורגנים – בין אקדמיה לחברה האזרחית. יום ראשון, 10 במאי בשעה 14.30 עד 16.00. הסרטון ניתן לצפייה כאן.

 

19. יום ראשון ה 10 במאי בשעה 30 עד 18.00 מפגש עם זוכי מענקי מארי קירי (מחזור תשעט): ד”ר יובל סער-היימן (עו”ס), ד”ר נגה ברנשטיין, גב’ נטלי פרידיאן-מלמד וגב’ ענת וואש (עו”ס). הסרטון ניתן לצפיה כאן.

 

20. מונחים מדברים על יחסי מנחה-מונחה, מפגש מספר שלוש בסדרה, יום שני 11 במאי, 2020, 16.00 עד 17.30. בשיתוף עם קודו. מנחה: גב’ תמר אלמוג. המפגש אינו זמין לצפיה.

 

21. מפגש עם פרופ’ יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’, יום שלישי, ה 12 במאי, 2020, 14.30 עד 16.00. ההרצאה באנגלית.

 

22. מפגש תעסוקה מעבר לאקדמיה – עם גב’ מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. מנחות: אורלי וייסר וד”ר רולי רוזן.  יום רביעי ה 13 במאי 2020, 16.00 עד 17.30. מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בעלת ניסיון רב בתחום פיתוח קריירה ותעסוקה. אורלי וייסר היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף מעבדת המדיה והמידע באוניברסיטה הפתוחה. אורלי חוקרת מיומנויות של ניתוח נתונים ועובדת כמנהלת בסיסי נתונים (DBA) בחברות הייטק. ד”ר רולי רוזן היא אנתרופולוגית ופעילה חברתית, בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. בעבר ניהלה את תכנית חיפה עיר משותפת בארגון שתי”ל והדוקטורט שלה עסק במודלים של ניהול ערים ומרחבים מרובי תרבויות. לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה”ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם. קישור לצילום המפגש כאן.  קישור לדף הפייסבוק של מכרז הקריירה באוניברסיטה העברית.  קישור לעמוד פייסבוק של מרכז התעסוקה לאקדמאים וסטודנטים בירושלים (יש להם המון סדנאות מעולות בחודשיים הקרובים). קישור למצגת המפגש.  קישור לקובץ אתרים וקבוצות לחיפוש עבודה (גיליון אקסל(,  וקישור לפורמט קורות חיים בסיסי.

 

23. מפגש עם ד”ר יופי תירוש, הצגת העבודה שלנו בכנסים ובראיונות עבודה, יום חמישי, ה 14 במאי, 12.30 עד 14.00. ד”ר תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. צילום המפגש זמין כאן.

 

24. חוקרים מעבר לאקדמיה – עם בוגרי מדעים מדויקים. מפגש עם ד”ר יפעת ברקוב זריהן, ד”ר כרמל קנט, ד”ר שרית בסון וד”ר אושר ידגר. בוגרי תארים מחקריים מספרים על הדרך הלא שגרתית שבחרו במהלך ולאחר הדוקטורט; איך מוצאים עבודה מחוץ לאקדמיה? איך ממשיכים במחקר? איך הם תורמים ונתרמים, בונים ונבנים? מנחה אורלי וייסר. בשיתוף קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך. יום ראשון ה 17 במאי 2020, 16.00 עד 17.30, כתובת הזום למפגש כאן.

 

25. מפגש עם פרופ’ אילת ברעם צברי, תקשורת המדע לדוקטורנטים עסוקים, איך להנגיש את המחקר שלכם לציבור הרחב, לתקשורת ולמקבלי ההחלטות? והאם כדאי לעשות את זה? איך אנשים מקבלים החלטות בנושאים מדעיים במחלוקת ציבורית? ומה זה אומר על עיצוב המסר שלכם? במפגש הזה לא רק נדבר על אלא גם נתנסה בעיצוב מסר לקהל הרחב – אנא ודאו שהמכשיר עמו אתם מתחברים כולל מצלמה ומיקרופון פעילים. המפגש יכלול פעילות בקבוצות קטנות.

פרופ’ –חבר אילת ברעם צברי, חברת  סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון. פעם עיתונאית, היום חוקרת, וכל הזמן מנסה לתמוך בחוקרים שרוצים לדבר עם הציבור הרחב. יום ראשון ה 17 במאי, 2020, בשעה 21.00 בערב.  כתובת הזום כאן.

 

 

26. דיון על קו התפר: בין האקדמיה לשינוי חברתי. מה השאלה:לצד דוקטורנטים צעירים הממשיכים בלימודים היישר אחרי הב.א. או המ.א. ניתן למצוא במדעי החברה גם חוקרים מבוגרים יותר, שעבדו בארגוני החברה האזרחית או במסגרות אקטיביסטיות אחרות וחזרו לאקדמיה בגיל מבוגר יותר כדי להעמיק ולחקור שאלות הקשורות לתחומי פעילותם. מה יש לאקדמיה להציע לחוקרים מעין אלו ומה יש להם להציע לה? מה יכולים לימודי הדוקטורט לתרום לייצור הידע בשדה הפעולה החברתית, ואלו שדות פעולה פתוחים בפני מסיימי הלימודים?  

עם מי:

• אמין ח’לף– המייסד והמנכ”ל לשעבר של רשת בתי הספר הדו-לשוניים יד ביד. כותב דוקטורט על תפיסות רב-תרבותיות של מנהלים בבתי הספר הנ”ל. יציג נקודת מבט של דוקטורנט הכותב על תחום הפעולה שלו.
• עו”ד אסתר סיוון– מנהלת שתי”ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי מיסודה של הקרן החדשה לישראל). לשעבר מנהלת ארגון בזכות (לזכויות אנשים עם מוגבלויות) וארגון במקום. תציג את נקודת המבט של המעסיקים בחברה האזרחית
• ד”ר גילי ברוך– ד”ר לסוציולוגיה, לשעבר מנהלת פרויקט כלכלה מקומית מקיימת בשתי”ל באר שבע. כיום יועצת עצמאית לארגוני חברה אזרחית  ולרשויות. תספר על ההתנסות בהצטרפות לארגון לאחר סיום הדוקטורט
• פרופסור עמליה סער–ממייסדות החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, לצד העבודה האקדמית הייתה פעילה לאורך השנים בארגון אישה לאישה ובמיזמים פמיניסטיים שונים של החברה האזרחית בחיפה. תציג נקודת מבט של מנחה

מנחה ומשתתפת: ד”ר רולי רוזן  בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. חוקרת רב-תרבותיות, לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה”ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם.

מתי:  יום שני, ה-18.5.20 בין השעות 17.00-18.30 .

כתובת הזום:  כאן.

 

27. “קווים לדמותנו – התחלות” שלושה חוקרים של ישראל מספרים על דרכם לעולם המחקר. משתתפים:פרופ’ יעל זרובבל (אוניברסיטת ראגרס), פרופ’ ירון הראל (אוניברסיטת בר-אילן), ניצה בן-ארי (אוניברסיטת תל-אביב). מנחה: ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש הראשון (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על דרכם אל העולם האקדמי ואל נושא המחקר שלהם, נשמע על התלבטויותיהם בין המסלול האקדמי למסלולים אחרים ונתהה על ההתפתחויות בעולם האקדמי ובתחום של חקר ישראל בשנים האחרונות. יום שלישי, ה 19.5.2020,  בין השעות 17.30 ל 19.00. קישור לזום כאן.

 

28. מפגש על אמנת יחסי מנחה מונחה באקדמיה,  עם פרופ’ דוד אבניר, בעבר ראש הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית ויוזם האמנה ליחסי מנחה מונחה.  מנחים: גב’ תמר אלמוג ופרופ’ דוד לוי-פאור. המשתתפים מתבקשים לקראו את האמנה לפני המפגש (קישור כאן). יום רביעי, ה 20 במאי 2020, בשעה 16.30. קישור לזום כאן.

 

 

29. ד”ר דני אורבך, המחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, “במשעול הצר: איך להגביר את סיכוייכם לבנות קריירה אקדמית״.  אתה סטודנט לתואר שני או שאת לומדת לתואר לדוקטורט במדעי הרוח, ותמיד תהיתם אם תוכלו להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. במשך שנים אתם שומעים מרצים, ומשתוקקים למצוא את עצמיכם שם – בצד השני של הפודיום. בהרצאה זו נדבר על האסטרטגיה שתאפשר לכם למקסמם את סיכוייכם לקריירה אקדמית במדעי הרוח: תנאי הסף, אפיקי רכישת הידע, מיקסום היכולת המחקרית, יחסי אנוש, ולבסוף – הגשת תיקים והתמודדות עם ועדות מינויים. “מדריך הינשוף לקריירה אקדמית” יישלח למאזינים לאחר ההרצאה.  יום חמישי, ה-21 במאי, 14.30 עד 16.00. קישור לזום כאן.

 

 

התוכנית לפי מודולים –

ההיגיון המארגן של סידרת הקורונה

 

מודול פיתוח קריירה

16. סמינר עם פרופ’ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פיתוח האישיות המחקרית. התקיים ביום שני ה 30 במרץ 2020 בין השעות 16.30 עד 18.00. הכנה מראש בסרטון הזה.  סרטון המפגש כאן (יש לצפות בו רק לאחר סרטון ההכנה שנושא את המסר העיקרי).

 

17. מפגש על הפוסט דוק, יום שני 6 באפריל, בשעה 17.00

Charting the Onward Journey: Making the Most of Your Postdoc

עם פרופ’ כריס באדן. בשפה האנגלית.  צפייה מקדימה בסרטון היוטיוב הבא מיוני 2019.

האירוע צולם ונגיש כאן אבל אני ממליץ בעיקר לראות את הסטרון מיוני 2019. יש גם קישור למצגת מלווה

 

 

• מפגש עם פרופ תמר אלאור בואו נבזבז קצת זמן – דברים שאסור להגיד לתלמידי מחקר  ביום ראשון ה 19 באפריל, בין השעות 12.30 ל 14.00. “השעון התחיל לדפוק” אומרים לכם כשקיבלתם אישור להתחיל את הלימודים המתקדמים. הוא מתחיל לדפוק בקול רם כאשר הצעת המחקר אושרה, או נותרו רק שנתיים לקבלת המלגה, או שנה להגשת המסמך הסופי. אין זמן, אין זמן, אין זמן. בשיחה זו נדבר על התועלת העצומה העולה מ”בזבוז זמן”, או מבזבוז זמן לכאורה. מקריאת ספרות יפה, צפייה בסרטים ותוכניות טלויזיה, ביקור במוזיאונים ובגלריות, האזנה למוסיקה, שוטטות במרחבים פתוחים ואורבניים ועוד.  במהלך השיחה אתן כמה דוגמאות לאופן שבו פעולות אלו תרמו ישירות לעבודות המחקר שלי, למתיחת גבולות השיח המדעי וליצירת אזורי פעולה עיוניים רעננים. סרטון המפגש כאן, והמצגת כאן.

 

16. התפתחות מחקרית והעולם האקדמי מפגש עם פרופ’ אלישבע באומגרטן, (כותרת זמנית), יום ,רביעי, ה 22 באפריל בין השעות 16.00  ל 17.30. המפגש צולם ויהיה זמין בקרוב.

 

1. מפגש עם ד”ר רבקה נריה-בן שחר, בין שידוך לבחירת נושאי מחקר – אהבה ואמונה או תועלתנות?

בשלבים שונים במהלך הקריירה, עלינו לבחור את נושא המחקר הבא, לעיתים גם תוך כדי העבודה על הדוקטורט, הנתונים יכולים להוליך אותנו (ואנחנו אותם) לכיוונים שונים. בשיחה (הפתוחה, מספיק שהקורונה סוגרת אותנו) נדבר על מערכת היחסים בין הנתונים לבינינו, מי באמת בוחר את מי מתי להתאהב בנתונים ומתי הזמן להיפרד… יום חמישי, 23 באפריל, שעה 20.30. צילום המפגש כאן.

 

1. קריירה לא שגרתית ולקחיה, פרופ’ שירה דביר גבירצמן, המחלקה לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב.

כל הזמן אתם מרגישים שאתם לא מספיק? לא מספיק טובים. לא מספיק חכמים. לא מספיק חרוצים ובוודאי לא מספיק טובים כדי לפתח קריירה? אז איך מתמודדים עם השיח המריטוקרטי של האקדמיה? בדיאלוג פתוח אנסה להשיב על כל השאלות שקשורות לתהליכי הסלקציה שהמערכת האקדמית עושה ואיך להתמודד איתם – גם מעשית וגם נפשית.   יום ראשון ה 26 באפריל 2020,  למשל 14.00עד 15.30. צילום המפגש אינו זמין.

 

• מפגש עם ד”ר ישראל ויסמל-מנור,  כנסים- השתתפות ורישות מקצועי, כנסים הם מנוף מרכזי לקידום המחקר והקריירה שלנו. בהרצאה נבחן מתי יש להתחיל? לאן שולחים? איך מגדילים סיכויי קבלה? מימון? איך להתכונן לכנס? כיצד להציג? ומה עושים בכנס עצמו ובסופו? יום שלישי, 5 במאי 2020,  00 עד 17.30. כתובת הזום כאן

 

• מפגש עם פרופ’ יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’,  יום שלישי, ה 12 במאי, 2020, 14.30 עד 16.00. ההרצאה באנגלית.

 

 

12. מפגש עם ד”ר יופי תירוש, הצגת העבודה שלנו בכנסים ובראיונות עבודה, יום חמישי, ה 14 במאי, 12.30 עד 14.00. ד”ר תירוש היא חברת סגל באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. צילום המפגש זמין כאן.

 

14. ד”ר דני אורבך, המחלקה להיסטוריה, האוניברסיטה העברית, “במשעול הצר: איך להגביר את סיכוייכם לבנות קריירה אקדמית״. אתה סטודנט לתואר שני או שאת לומדת לתואר לדוקטורט במדעי הרוח, ותמיד תהיתם אם תוכלו להפוך את תחום העניין שלכם לקריירה. במשך שנים אתם שומעים מרצים, ומשתוקקים למצוא את עצמיכם שם – בצד השני של הפודיום. בהרצאה זו נדבר על האסטרטגיה שתאפשר לכם למקסמם את סיכוייכם לקריירה אקדמית במדעי הרוח: תנאי הסף, אפיקי רכישת הידע, מיקסום היכולת המחקרית, יחסי אנוש, ולבסוף – הגשת תיקים והתמודדות עם ועדות מינויים. “מדריך הינשוף לקריירה אקדמית” יישלח למאזינים לאחר ההרצאה.  יום חמישי, ה-21 במאי, 14.30 עד 16.00. קישור לזום כאן.

 

31. קידום המחקר שלי באקדמיה ומחוצה לה דרך שימוש במדיה חברתית – עם עדי רודריגז ברנע, מידענית ומנתחת נתונים, אוניברסיטת בן-גוריון. מנחה: אורלי וייסר. בעידן בו מדיה חברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, והאינטרנט משקף את המציאות, נולד ערוץ חדש – הספרה המקוונת, היכן שבכוחו של מיתוג עצמי לעשות את כל ההבדל ולהעצים את השפעת המחקר (להגדיל את מספר הציטוטים, להשפיע על התעשייה ועוד). כיצד חוקרים סוללים את דרכם על ידי שימוש בכלי מדיה חברתית? מהם כלי המדיה החברתית המובילים שחוקרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהם באקדמיה ומחוצה לה? כמה זמן לוקח לבנות תדמית אקדמית מקצועית ברשת האינטרנט? בהרצאה נענה על שאלות אלו ונלמד כיצד לרתום את כוחה של המדיה החברתית לטובת קידום עצמי מקצועי. יום ראשון, ה 31.5.2020, בין השעות 18.00 ל 19.30.  כתובת הזום כאן.

 

 

• אתגרי הפוסטדוקטורט – מבט מבפנים עם ד”ר יעלה להב-רז, אנתרופולוגית. נדון בשאלות הבאות: כיצד להתכונן מראש למועדי הגשה לפוסטדוק והמסמכים הנדרשים; סוגים שונים של פוסט, האם לחפש פוסט בארץ או בחו”ל, כיצד מוצאים מנחה לפוסט, כיצד מתמודדות עם האתגרים הכלכליים בפוסט, איזון משפחה-קריירה.   ד”ר יעלה להב-רז חוקרת את תעשיית המין הישראלית. כרגע פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר הבריטית. הפוסט ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (תוכנית מדעי החברה). יעלה מזמינה שאלות ופתוחה לייעץ בכתובת האמייל הזאת.  יום רביעי, ה 3 ביוני 2020, שעה 18.30- 20.00.

 

• ראיון העבודה – The Job Interview,  עם פרופ’ יואל מגדל, יום שני ה 15 ביוני 2020, בשעה 16.30  00, ההרצאה באנגלית.

 

 

 

 

 

 

מודול פעולה: מענקי מארי קירי

 

14. מפגש על תוכנית מלגות הפוסט דוקטורט מארי קירי התקיים ביום ראשון ה 5 באפריל בין השעות 14.30 ל 16.00.התבקשה צפיה מראש בסרטון הזה. מיועד למי שמתעתד  להתחרות על מלגת פוסט דוקטרט בשנתיים שלוש הבאות ומכירים את התוכנית.  אין סרטון מהרצאה זאת

 

14. יום ראשון ה 3 במאי בשעה 14.30 עד 16.00 מפגש פתוח לשאלות ותשובות בעניין מענקי מארי קירי. המפגש צולם ונגיש כאן.  המצגת כאן.

 

• יום שני ה 4 במאי מפגש מילוי סעיפי מענק מארי קירי, 14.30 עד 17.00 טפסים B1 and B2. סרטון החלק הראשון של המפגש כאן וסרטון החלק השני כאן. המצגת המלווה כאן.

 

16. יום ראשון ה 10 במאי בשעה 16.30 עד 18.00  מפגש עם זוכי מענקי מארי קירי (מחזור תשעט): ד”ר יובל סער-היימן (עו”ס), ד”ר נגה ברנשטיין, ד”ר נטלי פרידיאן-מלמד וד”ר ענת וואש (עו”ס). סרטון המפגש כאן.

 

 

 

 

 

מודול פעולה: יחסים באקדמיה ויחסי מנחה מונחה

 

18. רב שיח יחסי מונחה מנחה (1) – יום שלישי 7 באפריל בשעה 18.00,  פרופ’ חגית מסר ירון (הנדסת חשמל, אונ’ תל-אביב), פרופ’ מוחמד חאג’ –יחיא (עו”ס, העברית), פרופ’ מיכל ליניאל (מדעי החיים, העברית),  מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף תוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. המפגש צולם וזמין כאן.

 

16. רב שיח יחסי מנחה מונחה (2)  – ה 20 באפריל 2020, בשעה 16.00 עד 17.30 מיהו המונחה הטוב? פרופ’ מונא מארון (נוירוביולוגיה, חיפה), פרופ’ זוהר קמפף (תקשורת, העברית), פרופ’ דוד לוי-פאור (מדע המדינה ומדיניות ציבורית, העברית). מנחה תמר אלמוג (קודו). בשיתוף הקרן הבינלאומית לחינוך ותוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.  סרטון רב השיח כאן.

 

• אחת על אחד – מפגש יחסי מנחה מונחה. עם פרופ’ יעל ישי (מנחה) ופרופ’ דוד לוי-פאור (מונחה) לאחר 35 שנים של היכרות. במפגש האישי-ציבורי הזה נדון ביחסים וכיצד הם מתגבשים, מתפתחים ומעוצבים לאורך השנים. יום שני, ה 4 במאי 2020, 12.30  – 14.00. סרטון המפגש כאן.

 

 

16. מונחים מדברים על יחסי מנחה-מונחה, מפגש מספר שלוש בסדרה, יום שני 11 במאי, 2020, 16.00 עד 17.30. בשיתוף עם קודו. מנחה: גב’ תמר אלמוג. ההקלטה אינה זמינה.

 

16. מפגש על אמנת יחסי מנחה מונחה באקדמיה,  עם פרופ’ דוד אבניר, בעבר ראש הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית ויוזם האמנה ליחסי מנחה מונחה.  מנחים: גב’ תמר אלמוג ופרופ’ דוד לוי-פאור. המשתתפים מתבקשים לקראו את האמנה לפני המפגש (קישור כאן). יום רביעי, ה 20 במאי 2020, בשעה 16.30. קישור לזום כאן.

 

16. קשיים בעבודת הדוקטורט ויחסי מנחה מונחה. מפגש עם פרופ ברוריה ביטון-אשקלוני (ראש הרשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, האוניברסיטה העברית), פרופ’ אריאל בן-דור (ראש הרשות לתלמידי מחקר אוניברסיטת בר-אילן), פרופ’ משה, ראש המכון להיסטוריהוראש מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, האוניברסיטה העברית.  נדבר על הקשיים העומדים בפני סטודנטים במהלך שנות המחקר וכיצד בעיות עולות ונפתרות במישור האישי והמוסדי.  יום חמישי, ה-18 ביוני בין השעות 16.30 עד 18.00. מנחים גב’ תמר אלמוג, קודו, פרופ’ דוד לוי-פאור

 

 

 

 

מודול  פעולה: מיומנויות מחקר  וכתיבה

 

17. סדנת מחסומי כתיבה וניהול זמן בכלל, ובימי קורונה בפרט, עם ד״ר יופי תירוש, אוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, יום שני חול המועד פסח, 13 באפריל בשעה 17.00 עד 18.30.  המפגש לא זמין לצפיה.

 

14. לבנות קהל למחקר שלך, עם פרופ’ יואל מיגדל, אונ’ וושינגטון והאונ’ העברית, בשפה האנגלית. יום ראשון 12 באפריל בשעה 14.30

Building Audience for Your Paper, With Prof. Joel Migdal, University of Washington and visiting Hebrew University. Watch the Video with this Link

 

• פרופ’ יוסף ג’אברין, כתיבה אקדמית מצוטטת. לכתוב ולהיות מצוטט באקדמיה העולמית, יום חמישי ה 16 באפריל, בין השעות 14.30 ל 16.00. קישור לסרטון  וקישור למצגת מלווה.

 

1. מפגש עם פרופ’ יוסוף ג’אברין, סגן דיקן למחקר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מהי מסגרת מושגית, כיצד מפתחים אותה במיוחד במחקר רב תחומי, המעבר מבוסס על המאמר בקישור. המפגש נדחה למועד לא ידוע

 

14. מפגש עם פרופ’ יואל מגדל “The Art of Writing: From Research Data and What’s in Your Head to an Influential Publication”?’,  יום שלישי, ה 12 במאי, 2020, 14.30 עד 16.00. ההרצאה באנגלית. כתובת הזום למפגש כאן.

 

 

 

 

 

 

 

מודול פעולה: מנהיגות אקדמית, קווים לדמותנו כחוקרים ומנהיגים

 

14. מפגש עם פרופ’ יוסי דהאן, על אינטלקטואלים אורגנים – בין אקדמיה לחברה האזרחית. יום ראשון, 10 במאי בשעה 14.30 עד 16.00. הסרטון ניתן לצפייה כאן.

 

19. קווים לדמותנו – התחלות” שלושה חוקרים של ישראל מספרים על דרכם לעולם המחקר. משתתפים:פרופ’ יעל זרובבל (אוניברסיטת ראגרס), פרופ’ ירון הראל (אוניברסיטת בר-אילן), ניצה בן-ארי (אוניברסיטת תל-אביב). מנחה: ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש הראשון (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על דרכם אל העולם האקדמי ואל נושא המחקר שלהם, נשמע על התלבטויותיהם בין המסלול האקדמי למסלולים אחרים ונתהה על ההתפתחויות בעולם האקדמי ובתחום של חקר ישראל בשנים האחרונות. יום שלישי, ה 19.5.2020,  בין השעות 17.30 ל 19.00. קישור לזום כאן.

 

• פרופ’ עידו ערב, הנדסת תעשיה וניהול, הטכניון, על העקרון הפיטרי והתקבעות. על פי העיקרון הפיטרי עובדים מוצלחים מקודמים ומתקבעים בסופו של דבר, בתפקיד הראשון שאותו הם לא מבצעים כהלכה. לדעתי, עקרון זה אופטימי מידי. רובנו מתקבעים הרבה לפני שמיצינו את הפוטנציאל שלנו. בהרצאה אציע שיטות שבהם אני מנסה להימנע מהתקבעות. כיוון שנראה שהשגתי יותר ממה שסביר להשיג בהינתן הפוטנציאל שלי, יתכן שיש ערך בשיטות אלו. יום ראשון ה 24 במאי 2020, 14.30 עד 16.00. קישור לזום כאן.

 

 

2020. קווים לדמותנו – בין פה לשם, האקדמיה הישראלית ועולמות אקדמיים אחרים, בהנחית ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השני (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לספר על ההבדלים בין המערכת האקדמית הישראלית למערכות אקדמיות אחרות, להתייחס להבדלים בין העולם האקדמי בו הם עשו את צעדיהם הראשונים לעולם האקדמי היום ולהרהר לגבי התחום של “לימודי ישראל” בפרט ומדעי הרוח והחברה בכלל, 1 ביוני 2020.

 

2020. קווים לדמותנו-  בין אקטיביזם למחקר: האם לחוקר צריכה להיות עמדה בסוגיות אקטואליות?, בהנחית ד”ר עדי שרצר (אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת ארפורט) הקובץ “קווים לדמותנו” (קישור כאן) מאגד שלושים ביוגרפיות של חוקרים וחוקרות של החברה הישראלית ומבקש לעמוד על הקשר שבין הביוגרפיה האישית לעיסוק המחקרי. במפגש השלישי (מתוך שלושה) נבקש משלושה מהכותבים שהשתתפו בקובץ לעמוד על התפר שבין עשייה אקדמית למעורבות חברתית ולהתייחס למערכת יחסי הגומלין בין העמדה של החוקר לבין המחקר  10 ביוני 2020.

 

 

 

מודול פעולה:  תעסוקה מעבר לאקדמיה

 

16. מפגש פתיחה: תעסוקה מעבר לאקדמיה – עם גב’ מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. מנחות: אורלי וייסר וד”ר רולי רוזן.  יום רביעי ה 13 במאי 2020, 16.00 עד 17.30.   מירי קורנמן אילוז, מנהלת מרכז הקריירה באוניברסיטה העברית. בוגרת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בעלת ניסיון רב בתחום פיתוח קריירה ותעסוקה. אורלי וייסר היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף מעבדת המדיה והמידע באוניברסיטה הפתוחה. אורלי חוקרת מיומנויות של ניתוח נתונים ועובדת כמנהלת בסיסי נתונים (DBA) בחברות הייטק. ד”ר רולי רוזן היא אנתרופולוגית ופעילה חברתית, בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. בעבר ניהלה את תכנית חיפה עיר משותפת בארגון שתי”ל והדוקטורט שלה עסק במודלים של ניהול ערים ומרחבים מרובי תרבויות. לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה”ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם.  קישור לצילום המפגש כאן. קישור לדף הפייסבוק של מכרז הקריירה באוניברסיטה העברית.  קישור לעמוד פייסבוק של מרכז התעסוקה לאקדמאים וסטודנטים בירושלים (יש להם המון סדנאות מעולות בחודשיים הקרובים). קישור למצגת המפגש.  קישור לקובץ אתרים וקבוצות לחיפוש עבודה (גיליון אקסל(,  וקישור לפורמט קורות חיים בסיסי.

 

 

16. חוקרים מעבר לאקדמיה – עם בוגרי מדעים מדויקים. מפגש עם ד”ר יפעת ברקוב זריהן, ד”ר כרמל קנט, ד”ר שרית בסון וד”ר אושר ידגר. בוגרי תארים מחקריים מספרים על הדרך הלא שגרתית שבחרו במהלך ולאחר הדוקטורט; איך מוצאים עבודה מחוץ לאקדמיה? איך ממשיכים במחקר? איך הם תורמים ונתרמים, בונים ונבנים?. מנחה אורלי וייסר. בשיתוף קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך יום ראשון ה 17 במאי 2020, 16.00 עד 17.30, כתובת הזום למפגש כאן.

 

 

• חוקרים מעבר לאקדמיה – עם בוגרי מדעים מדויקים. מפגש עם ד”ר יפעת ברקוב זריהן, ד”ר כרמל קנט, ד”ר שרית בסון וד”ר אושר ידגר. בוגרי תארים מחקריים מספרים על הדרך הלא שגרתית שבחרו במהלך ולאחר הדוקטורט; איך מוצאים עבודה מחוץ לאקדמיה? איך ממשיכים במחקר? איך הם תורמים ונתרמים, בונים ונבנים? מנחה אורלי וייסר. בשיתוף קרן אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך.  יום ראשון ה 17 במאי 2020, 16.00 עד 17.30, כתובת הזום למפגש כאן.

 

 

1. דיון על קו התפר: בין האקדמיה לשינוי חברתי. מה השאלה:לצד דוקטורנטים צעירים הממשיכים בלימודים היישר אחרי הב.א. או המ.א. ניתן למצוא במדעי החברה גם חוקרים מבוגרים יותר, שעבדו בארגוני החברה האזרחית או במסגרות אקטיביסטיות אחרות וחזרו לאקדמיה בגיל מבוגר יותר כדי להעמיק ולחקור שאלות הקשורות לתחומי פעילותם. מה יש לאקדמיה להציע לחוקרים מעין אלו ומה יש להם להציע לה? מה יכולים לימודי הדוקטורט לתרום לייצור הידע בשדה הפעולה החברתית, ואלו שדות פעולה פתוחים בפני מסיימי הלימודים?  
   1. עם מי:

1. אמין ח’לף – המייסד והמנכ”ל לשעבר של רשת בתי הספר הדו-לשוניים יד ביד. כותב דוקטורט על תפיסות רב-תרבותיות של מנהלים בבתי הספר הנ”ל. יציג נקודת מבט של דוקטורנט הכותב על תחום הפעולה שלו.
2. עו”ד אסתר סיוון – מנהלת שתי”ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי מיסודה של הקרן החדשה לישראל). לשעבר מנהלת ארגון בזכות (לזכויות אנשים עם מוגבלויות) וארגון במקום. תציג את נקודת המבט של המעסיקים בחברה האזרחית
3. ד”ר גילי ברוך – ד”ר לסוציולוגיה, לשעבר מנהלת פרויקט כלכלה מקומית מקיימת בשתי”ל באר שבע. כיום יועצת עצמאית לארגוני חברה אזרחית  ולרשויות. תספר על ההתנסות בהצטרפות לארגון לאחר סיום הדוקטורט
4. פרופסור עמליה סער –ממייסדות החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, לצד העבודה האקדמית הייתה פעילה לאורך השנים בארגון אישה לאישה ובמיזמים פמיניסטיים שונים של החברה האזרחית בחיפה. תציג נקודת מבט של מנחה

מנחה ומשתתפת: ד”ר רולי רוזן  בוגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. חוקרת רב-תרבותיות, לימדה מחקר איכותני וכתיבה מדעית בביה”ס לסיעוד באוניברסיטת חיפה וכיום עוסקת בליווי דוקטורנטים ומסטרנטים בכתיבת עבודות המחקר שלהם.

מתי:  יום שני, ה-18.5.20 בין השעות 17.00-18.30 .

כתובת הזום:  כאן.

 

 

 

 

 

מודול פעולה: חברותא

מעברים מקדמת התארגנות עצמית של חבריה באמצעות חברות מחקר בנושאים שונים.

 

25. קבוצת חברותא “בינה מלאכותית חוצת גבולות“. הקבוצה מוקדשת להיבטים טכנולוגיים, מדעיים, משפטיים, כלכליים וכו’ הנוגעים לבינה המלאכותית המקיפה אותנו בשנים האחרונות. מטרת הקבוצה לפתח פורום של שיח ותמיכה הדדית לתלמידי מחקר בתחום זה ובתחומים משיקים. אנו מצפים לכולם, החל מחוקרים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה ועד למשפטים, פסיכולוגיה אומנות, ארכיאולוגיה. כולם מוזמנים.  כרגע נקבעו  4 מפגשים ע”מ לבנות את הקהילה. אם נצליח, נעבור למפגשים קבועים על בסיס דו-שבועי.  מפגש יארך 60 דקות ויכלול התייחסות ושיח עם המשתתפים בנושאי הבינה המלאכותית והרלוונטיות למחקרם. מפגש ראשון של הקבוצה ייערך בזום בתאריך 25.5 בשעה 20:00.  מרכז הקבוצה והיוזם, אור ברק דוקטורנט לבינה מלאכותית ומערכות ניווט.  אוניברסיטת חיפה,  החוג לטכנולוגיות ימיות. כתובות הזום כאן. האמייל של ברק אור כאן.

 

 

 

 

 

 

 

 

מעברים באקדמיה –

חזון ותקווה

אוקטובר 2019

בקצרה: פרויקט מעברים מלווה סטודנטים וסטודנטיות בעלי אוריינטציה מחקרית – מהתואר הראשון ועד הפוסט דוקטורט  – בתהליכי ההתפתחות האישים והפרופסיונאליים שלהם. השאיפה היא לתמוך, להאיץ, להעמיק ולקדם את התפתחותם קודם כל באמצעות יצירת רשתות תמיכה וסמינרים. בהמשך  – על ידי המוסדות האקדמיים והלאומיים עצמם – באמצעות יצירת מערכות תמיכה מקצועיות אשר ייתנו תמיכה אינטנסיבית יותר.  מדובר עם כן ביצירת המרכיבים הראשוניים של המערכת הלאומית שתצטרך לגדול ולהתפתח בהמשך.

הרחבה: הפרויקט פועל באמצעות תמיכה הדדית של הסטודנטים אשר מייעצים אחד לשני ותמיכה של מתנדבים מתוך חברי הסגל האקדמי.  כל אלה לצרכים שעדיין לא נהנים על ידי המערכת באופן ישיר ו/או חשוב להעניקם מחוץ למסגרות הפורמאליות.  במרכזו של הפרויקט התובנה שהשנים הארוכות, המתארכות והמתרחבות, של סטודנטים באקדמיה הישראלית מצריכים תשומת לב גדולה והולכת להתפתחות אישית ומקצועית.  תשומת לב זו אינה ניתנת כיום במסגרות הקיימות (או ניתנת חלקית ובמשורה) בשל מצוקת כ”א ותקציב. אנו מזהים את הצורך לעבוד במבנה של רשתות, במישור הלאומי ותוך הסתמכות על יכולות שכרגע אינן קימות במערכת.  התחלנו עם דוקטורנטים באמצע הדרך ומתוך שאיפה לעודד אותם לחשוב קדימה לתקופה שלאחר הדוקטורט ואנחנו מתעתדים להתקדם קדימה לפתח ולפתוח אותו לקבוצות נוספות של סטודנטים המתעתדים להתפתח ולהתקדם מהבחינה המחקרית.  הפרויקט מתפתח בהדרגה וכולל מספר מרכיבים וקהלי יעד (ראו בהמשך). נעשה כמיטב יכולתנו לספק את הצרכים של כולם. אנחנו יודעים שחלק גדול מההצלחה שלנו קשור בתמיכת המוסדות האקדמיים והמוסדות הלאומיים. אנחנו גם יודעים שהמהלך שאותו אנחנו מובילים מצריך זמן, סבלנות והתמדה.

ארבעה קהלי היעד:

ניצני מחקר:   סטודנטים מצטיינים ברמת התואר הראשון שמעוניינים בהכשרה מחקרית ובעולם המחקר.

המטרה היא לאפשר להם גישה אופטימלית ורחבה לתכנון קריירה דרך ייעוץ מקוון,  קהילייה של סטודנטים דומים, פעילות אקדמית משותפת והשתתפות פעילה בחיי האוניברסיטה.

פרחי מחקר: סטודנטים בתחילת התואר השני לקראת בחירת נושא ותחום המחקר בשלבי התואר השני והשלישי ( ספציפית מהשנה הראשונה של התואר השני עד שנתיים לתוך הדוקטורט).  המטרה היא לחנוך אותם באופן מקוון ודרך סדנאות ומנטורים אישיים ולקדם את התפתחותם המקצועית בצורה אופטימלית

 

מעברים לפוסטדוק:   פתוחה לדוקטורנטים ולדוקטורנטיות שנתיים ממועד הסיום הצפוי של לימודיהם ולדוקטורים ודקורטוריות צעירים וצעירות שעדיין מחפשים תקן ו/או מקום לפוסט דוקטורט. היא פתוחה גם לפוסט-דוקטורנטים הנמצאים בחול ואשר רוצים לחזור לארץ ושואלים את עצמם, איך וכיצד.

מגוון תרבותי ודור ראשון להשכלה: פתוחה לסטודנטים בכל התארים הבאים מקבוצות מוחלשות ו/או דור ראשון להשכלה ומבקשות תמיכה בפיתוח קריירה תוך כדי התמודדות עם בעיות ייחודיות להן.

תמונת מצב באוקטובר 2019

כרגע מופעלת רק תוכנית המעבר לפוסטדוק . הכוונה היא לבנות את קבוצת ניצני מחקר בשנת הלימודים הקרובה.

 

פיתחו את השער לעמיתים שלכם בתואר השני, שלישי והפוסט דוק

והזמינו אותם להצטרף. 

 רישום למעברים כאן – לקבלת הודעות ולקישורי זום