פרסום // ספר: הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים (רפי נץ-צנגוט) [עברית]

רפי נץ-צנגוט (2020). הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים. תל אביב: מרכז שטינמץ, אוניברסיטת תל אביב.

לחברי רמה שלום,

ברצוני לידע על הפרסום לאחרונה של ספרי בעברית “הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים” (למעוניינים בקבלה בחינם של גרסת PDF המלאה של הספר שפורסם נא לשלוח אלי מייל ל-rafi.nets@gmail.com). הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שקיבלה את פרס הדיסרטציה הטובה ביותר מטעם ה-Association for Israel Studies. הוא מתאר את האופן שבו הוצגו בישראל בשנים 2004-1949 הסיבות לעזיבת הפלסטינים את ארץ-ישראל/ישראל במהלך מלחמת העצמאות (“האקסודוס הפלסטיני”) – למשל, האם נאמר כי הפלסטינים ברחו מיוזמתם או שגורשו. התיאור מבוסס על בדיקת כל הפרסומים שהוצאו לאור במהלך 56 שנים אלו על ידי שבעה מוסדות מרכזיים בישראל: ארבעה מוסדות חברה יהודיים – האקדמיה, ספרות ותיקי קרבות, ארגונים לא-ממשלתיים ועיתונות, ושלושה מוסדות מדינה – מרכז ההסברה, צה”ל ומשרד החינוך. ממצאי הספר מפתיעים וסותרים את ההערכות שרווחו עד לפרסום ממצאי המחקר עליו מבוסס הספר בנוגע לאופן ההצגה בישראל של הסיבות לאקסודוס. עד כאן לגבי ההיבט התיאורי.

בנוגע להיבט המסביר: הספר גם דן בממצאי 96 ראיונות שנערכו עם בכירים בשבעת המוסדות הללו במהלך תקופת המחקר, שמטרתם הייתה להבין באופן מבוסס ולתאר את הגורמים להצגת הסיבות לאקסודוס באופן שבו הן הוצגו בפרסומי המוסדות. כל זה נעשה מנקודת מבט של זיכרון קולקטיבי של סכסוכים, הואיל והמוסדות שנבדקו מייצגים מספר סוגים של תתי-זיכרון קולקטיבי: היסטורי (אקדמיה), אוטוביוגרפי (ותיקי קרבות), תרבותי (ארגונים ועיתונות) ורשמי (שלושת מוסדות המדינה). בסוף הספר מוצג, על בסיס ממצאיו לגבי שבעת המוסדות, מודל ראשון מסוגו של קיבעון ושינוי זיכרון קולקטיבי של סכסוכים.

לנוכח ההיקף הגדול של הספר – 56 שנות תקופת המחקר, מספר המוסדות הרב (7), כל פרסומיהם והראיונות הרבים שנערכו – הוא מספק באופן מבוסס תובנות חדשות רבות לגבי הדינמיקה של זיכרון קולקטיבי (ומנקודת מבט אחרת – של אופן הפעולה של שבעת המוסדות), כפי שהדבר בא לידי ביטוי באופן חלקי בשמונת עמודי תוכן העניינים המפורט של הספר.

הספר יכול לעניין את הציבור הרחב, כמו גם סטודנטים וחוקרים (לשם מחקר והוראה) של זיכרון קולקטיבי, סכסוכים, נרטיבים היסטוריים והחברה הישראלית, וכן חוקרים של שבעת המוסדות שנבדקו (בתארו גם את מאפייני המוסדות, חלקם שכלל לא נחקרו עד כה).

למעוניינים, להלן קישור (ניתן גם לפנות במייל שלעיל לקבלת הקישור), בין היתר, למאמרים שפורסמו באופן מלא או חלקי על בסיס ממצאי הספר, מאמרים שרבים מהם מפתחים היבטים של זיכרון הסיבות לאקסודוס שלא נדונו בספר.

ניתן לקבל בחינם עותק PDF של הספר באמצעות פנייה למחברו (rafi.nets@gmail.com)

בברכה,
דר’ רפי נץ (-צנגוט)