פרסום // מחקר: ניתוח הפעילות המשפטית של המשרד להגנת הסביבה (רפי נץ-צנגוט) [עברית]

רפי נץ-צנגוט (2020). ניתוח הפעילות המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.

ברצוני לידע על מחקר שסיימתי להכין לאחרונה ושבדק מספר מאפיינים מרכזיים של רוב הפעילות המשפטית של המשרד להגנת הסביבה לשם האכיפה בישראל של חוקי איכות הסביבה (לקבלה בחינם של המחקר בן ה-80 עמ’ נא לכתוב ל-rafi.nets@gmail.com). המידע עליו מבוסס המחקר נמסר לי על ידי המשרד להגנת הסביבה. כל זאת, במטרה לבחון עד כמה פעילות המשרד אכן תורמת להגנת הסביבה בישראל (ובמהלך המחקר נמצאו גם ממצאים לגבי פעילות בתי המשפט). 

תקציר ממצאיו המרכזיים של המחקר:

נמצא שהמשרד פועל באופנים שונים לשמירה על הסביבה, אך קיימת בעייתיות ניכרת בפעולתו. נמצא, כי המשרד לא נקט בכלל בהליך המשפטי האזרחי (הגשת תביעות נזיקין), בעוד שהשימוש בערוץ המנהלי (בתת-ערוץ העיצומים הכספיים) היה כה נמוך כך שניתן לתארו למעשה ככמעט לא קיים. לעומת כל זאת, השימוש בערוץ הפלילי נמצא כרווח ביותר (ולכן בו עוסק החלק המרכזי של המחקר), אך נמצאו בעיות רבות לגביו; ולהלן המרכזיות שבהן: 

א. פעמים לא מועטות לא מוגשים כתבי אישום נגד נושאי משרה בתאגידים אלא רק נגד תאגידים (כגון חברות ורשויות מקומיות);

ב. גם כאשר כן מוגשים כתבי אישום נגד נושאי המשרה בתאגידים הרי שפעמים רבות:

– נמחקים כתבי האישום נגד נושאי המשרה ולא נגד התאגידים (ב-36% מהתיקים)

– נקבע “אשם ללא הרשעה” לגבי נושאי משרה (ב-17% מהתיקים);

ולגבי אותם נושאי המשרה שלא נמחק נגדם כתב האישום (כלומר, רק ב-64% מהתיקים):

ג. עונשי הקנסות וההתחייבות שנפסקים נגד אותם נושאי משרה נמוכים בהרבה ביחס לאלו שנפסקים, בגין אותן עבירות, נגד תאגידים;

ד. עונשי מאסר מוטלים על נושאי המשרה/אנשים באופן נדיר (ב-0.8% מהעונשים, רק ב-5 תיקים במשך 5 שנות תקופת המחקר!), וגם כאשר הם מוטלים – לפרק זמן קצר ביותר (ממוצע מעשי של 1.5 חודש);

ה. עונשי המאסר על-תנאי מוטלים ביותר מקרים (כ-9% מהתיקים) אך גם לגביהם ממוצע תקופת המאסר שנקבעת היא נמוכה (רק 4.2 חודשים);

ו. התמונה הבעייתית שתוארה לעיל לגבי הערוץ הפלילי מקורה באופן ניכר בהסדרי טיעון מקלים מידי שהמשרד מגיע אליהם ברוב התיקים (כ-2/3 מהם), ושלרוב מאומצים על ידי בית המשפט (כפי הנראה בחלק מהמקרים במסגרת “אימוץ עיוור”). 

במילים אחרות ובאופן כללי, במחקר נמצא כי הפעילות בערוץ הפלילי לוקה בהטיה משמעותית להקלה ביחס לנושאי משרה בתאגידים (בהשוואה לתאגידים) ולהטלת עונשים קלים אבסולוטית על אנשים (נושאי משרה בתאגידים, או לא). הטיה כפולה זו קיימת הן בפעילות המשרד והן בפעילות בתי המשפט.

ויודגש, כי הרטוריקה והמדיניות הרשמית של המשרד (בפרסומיו) ושל בתי המשפט תומכת ביחס מחמיר כנגד אנשים/נושאי משרה בתאגיד. כך למשל, נאמר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בפסה”ד שניתן בפרשת שמן תעשיות “… מעורבותם האישית [של נושאי משרה בכירים בתאגיד – ר.נ.] בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם.” (סעיף 30 לפסה”ד). למרות זאת, לפי ממצאי המחקר כאמור המציאות בפועל בשטח היא ככלל הפוכה מצד שני מוסדות אלו: תמיכה ביחס מקל נגד אנשים/נושאי משרה בתאגיד.

תמונת המצב הבעייתית הכוללת שהובחנה במחקר מביאה למסקנה כי הפעילות המשפטית של המשרד שנבדקה ככלל לוקה בחסר באופן ניכר, באופן שפוגע בהגנה המשמעותית לה ראויה הסביבה בישראל. 

לפיכך, בסוף המחקר מוצעים שינויים רבים באופן הפעולה המשפטי של המשרד, לרבות במחקר, מעקב וניתוח פעילותו בתקופה האחרונה ובעתיד. שינוי, באותו כיוון, מומלץ גם באופן הפעולה המקל מידי של בתי המשפט. 

המחקר רלבנטי לחוקרים בתחומי איכות הסביבה, משפט ומוסדות (כגון משרדי ממשלה ובתי המשפט), כמו גם לעורכי דין ופעילים העוסקים באיכות הסביבה.