שלום רב,
שלום רב,
המפגש הבא בסדרה מידות טובות, מידות רעות, באקדמיה יארח את פרופ’ שי לביא (מכון ון-ליר ואונ’ תל-אביב) וד”ר ח’אלד פוראני (אונ’ תל-אביב ומכון ון ליר) ויעסוק בקסם ואובדן קסם (באקדמיה). בהנחיית פרופ’ פזית בן-נון בלום. יום רביעי, ה-2 ביוני 2021, משעה 19:00 עד 20:00. כתובת הזום למפגש כאן .
פרופ’ שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים, הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש (משותף) של מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים. למד לתואר ראשון ושני במשפטים ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. תחום התמחותו הוא סוציולוגיה של המשפט ותיאוריה משפטית, והוא חוקר שאלות ביו-אתיות מנקודת מבט היסטורית ועכשווית ומתמקד בשימוש בטכנולוגיות בראשית החיים ובסופם. הוא עוסק גם במחקר השוואתי בין גרמניה, טורקיה וישראל בסוגיות הנוגעות לרגולציה משפטית של הגוף ולמתח בין דת לחילוניות. פרופ’ לביא מכהן בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם של משרד הבריאות. ספרו על סוף החיים, The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States, זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. פרופ’ לביא זכה במלגת פולברייט, בפרס צלטנר לחוקר צעיר במשפטים, במענק להקמת מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים ובמענק מחקר מקרן GIF לחקר ביו-אתיקה וחברה בישראל, בטורקיה ובגרמניה. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטת טורונטו, בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין.
ד”ר ח’אלד פוראני הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עם תחומי מחקרו נמנים תיאוריה חברתית, מודרניות, שפה וספרות, תיאולוגיה, חילוניות, פלסטין, וההיסטוריה של האנתרופולוגיה. הוא פירסם מאמרים בכתבי עת מהשורה הראשונה. ספרו האתנוגרפי, Silencing the Sea: Secular Rhythms in Palestinian Poetry ראה אור ב-2012 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד; וספרו Redeeming Anthropology: A Theological Critique of a Modern Science, הבוחן את מערכת היחסים בין אנתרופולוגיה לתיאולוגיה, ראה אור ב-2019 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. במחקריו ד”ר פוראני מבקש לשער מה עשויה להניב ביקורת פלסטינית על מושג הריבונות המודרני. במכון ון ליר ד”ר פוראני עומד בראש שתי קבוצות דיון ומחקר: האחת, “חממה ביקורתית”, נועדה לספק מרחב תמיכה אינטלקטואלית ומעשית לסטודנטים פלסטינים לתארים מתקדמים במדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות ישראליות; האחרת, “הערבית ואתגר המחשבה”, מבקשת לשחזר ולחשוף דרכים שבהן השפה הערבית יכולה לפעול, ככלי להעברת חוכמה ניידת וחוצת תרבויות, לעידוד חשיבה נוקבת למרות חשכת המצב הקולוניאלי בזמננו.
סידרת המפגשים מידות טובות, מידות רעות באקדמיה בוחנת היבטים שונים באתיקה האישית והמקצועית שלנו בעידן של משברים בריאותיים, כלכליים, טכנולוגיים וגם של הזדמנויות חדשות לשיפור האתיקה האישית והמקצועית. הסדרה מספקת אפשרות לחשוב על הזהות והאינטגריטי האישי והמקצועי שלנו ואולי גם תספק טריגר לשינוי ולהתחדשות.
המוטיבציה לסדרה היא כמובן אזרחות טובה והגונה באקדמיה ובחברה ואני מקווה שהיא תסייע למשתתפים וגם לי ולהבין את עצמנו בצורה טובה יותר ולתת לאתיקה המקצועית והאישית מקום חשוב יותר בחיי היום יום שלנו.
קהל היעד לסדרה הוא הדור הצעיר (חברי וחברות מעברים), דור ההווה, ודור המייסדים. כולנו חברי קהיליה אחת.
הסדרה בעיצוב מתמיד, גמישה ומתפתחת ואני מזמין הצעות לנושאים ואורחים נוספים. ברצוני להודות למשתתפים ולמעל עשרה עמיתים ועמיתות ששמשו יועצים בלתי פורמליים בהכנת הסדרה.
עדכונים שוטפים על פעילות הסדרה ניתן לקבל דרך רישום לרשת מעברים אבל גם דרך ” היומן האלקטרוני של סדרת המידות “. יומן זה מכיל את כתובות הזום למפגשים ומקל על ניהול הזמן והצפייה. כל מפגשי מעברים מופיעים בערוץ היוטיוב שלנו שאתם מוזמנים להצטרף איליו.
לרשותכם/ן גם פלייליסט של הסידרה .
פרופ’ דוד לוי פאור
בשם משתתפי מעברים.