מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, הביקורת על הפרדיגמה הפרשנית המכונה ״לאומיות מתודולוגית״ צברה תנופה רבה. ביקורת זו מצביעה על מגבלות קטגוריות אנליטיות כגון המדינה, הלאום, וקבוצות זהות מובחנות. מחקרים שונים (ראו רשימה ביבליוגרפית נבחרת) הציעו כיווני מחקר חדשים המראים כיצד מרחבים ותהליכים שונים במזרח התיכון היו כרוכים זה בזה והושפעו על ידי מגמות טרנס-לאומיות וגלובליות. גיליון זה של כתב העת ישראל מבקש לכנס מחקרים המציעים חלופות לגישות המסורתיות במחקר על פלסטין-ישראל. לפיכך, אנו מזמינים מחקרים המציגים תמונת מצב עדכנית בתחום ובעת ובעונה אחת מוסיפים פרספקטיבות אנליטיות ואמפיריות חדשות.
לצד התפתחויות שחלו במחקר, הנחות הלאומיות המתודולוגית מוסיפות להדריך חלק ניכר מחוקרי.ות החברה הישראלית והפלסטינית. גבולות מדינת הלאום והקהילות האתניות עודם נתפסים על ידם.ן כמסגרת האנליטית העיקרית לבחינת סוגיות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות. בקבלתם.ן את נקודת המבט הלאומית, חוקרים וחוקרות ממדעי החברה והרוח אינם.ן מדגישים.ות די הצורך את הקשרים החורגים מגבולות המדינה והלאום, והם מסתפקים.ות בהסברים שניתן להפיק מאירועים, אישים ותהליכים שהופיעו כביכול אך ורק בתחומי הגבולות המדיניים של חבל ארץ זה. מסגור זה של ההיסטוריה פירושו שההקבלות, ההצטלבויות והקשרים שתרמו לעיצוב העולם המודרני לא יכלו להופיע בה. כמו כן, מחקרים מן העת האחרונה מראים שהתקופה המנדטורית לא סימנה נקודת שבר מכרעת בהיסטוריה של הלבנט (ובכלל זה של פלסטין). תקופה זו הדהדה תהליכים ותמורות שחלו באזור החל מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה, ואולי גם לפניה, ולא ניתן להבינה ללא התבוננות רחבה בעולם הקולוניאלי בכלל, ובבלאד אל-שאם (סוריה הגדולה) והנחלות הקולוניאליות של האימפריה הבריטית והעות’מאנית בפרט. עוד מראה המחקר העדכני, ששנת 1948 לא קטעה לחלוטין רשתות כלכליות, חברתיות, ותרבותיות מן התקופה המנדטורית, ולאחריה מדינת ישראל אף שולבה ברשתות טרנס-לאומיות ואזוריות חדשות. כך גם במישור העירוני – היסטוריות קהילתיות ובין-קהילתיות, לפני ואחרי 1948, אינן ניתנות להבנה מתוך פרדיגמה פרשנית הכבולה למרחב הפעולה המקומי ודורשות התייחסות לזיקות בין פזורות למולדת ובין קהילות משני צדי “הקו הירוק” (כפי שהראו, למשל, אירועי מאי 2021).
לפיכך, מטרת הגיליון היא לפרוע את ההיגיון הלאומי שמדריך את הכתיבה האקדמית על סוגיות שונות בהיסטוריה של פלסטין-ישראל ולהצביע על הדרכים שבהן המרחב הגיאוגרפי של חבל ארץ זה קיים ומקיים זיקות גומלין – חילופין (exchange), מגעים (contacts), חיבורים (links), רשתות (networks) וזרימה (flows) – מורכבות (כלכליות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות) עם זירות אחרות במזרח התיכון ובעולם. אף כי איננו מבקשים לנטוש לחלוטין את ההיסטוריות הלאומיות של פלסטין-ישראל, אנו מעוניינים להרחיבן ולאתר בהן מגמות טרנס-לאומיות, טרנס-אזוריות וגלובליות. הגיליון יפרסם מאמרים משלל דיסציפלינות במדעי החברה והרוח (היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, לימודי תרבות, גיאוגרפיה וכו׳) המציעים תרומה מתודולוגית, אנליטית או תיאורטית לדיון בקשר בין ידע מקומי, גבולות מרחביים ויחידות ניתוח מושגיות.
כמה שאלות שעשויות לשמש נקודות פתיחה כלליות:
– כיצד היסטוריות של פלסטין-ישראל המיישמות קנה מידה (scale) שאינו מדינת-הלאום – מן האימפריה והאזור (region) ועד לעיר והשכונה – ומתמקדות ברשתות שדרכן מועברים סחורות, ידע, א.נשים, הון, תשתיות, נגיפים וכו’, עשויות לפרוע את המתודלוגיה הלאומית?
– כיצד מבט על ארכיונים וטקסטים שאינם מצייתים להגיון הלאומי עשוי להאיר את הפוטנציאל התיאורטי והאתגרים המתודולוגיים הטמונים בשימוש במקורות אלו?
– כיצד היבטים תיאורטיים ומתודולוגיים המתייחסים לקשר בין המקומי לגלובלי עשויים לסייע בשילוב המחקר על פלסטין-ישראל במסגרות רחבות יותר?
– כיצד התפתחויות תיאורטיות בתחום יחסי אדם-חיה, לימודי תשתיות, תיאוריות השחקן-רשת, לימודי טכנולוגיה ומדע, וקולוניאליזם התיישבותי יכולות להפרות את המחקר על ישראל/פלסטין בעברית?
– כיצד סוגיות מגדריות, גזעיות ומעמדיות עשויות להתמודד עם מגבלות הלאומיות המתודולוגית?
– כיצד מסגרת טרנס-לאומית עשויה לסייע בבחינת סוגיית הריבונות המדינה בתקופה המנדטורית ואחרי 1948?
יש להגיש תקצירים באורך של 300 מילים לכתובת הדוא”ל israelj@tauex.tau.ac.il עד ל-15 לאוקטובר 2021. החלטות על התקצירים ישלחו עד ה-1 בנובמבר 2021. המאמרים המוגמרים (באורך של עד 9000 מילים) יוגשו עד ה-30 ביוני 2022. כל המאמרים יעברו שיפוט על ידי עמיתים בתחום.
רשימת קריאה נבחרת:
On Barak, Powering Empire: How Coal Made the Middle East and Sparked Global Carbonization (Berkeley: University of California Press, 2020).
James Gelvin and Nile Green (eds.), Global Muslims in the Age of Steam and Print (Berkeley: University of California Press, 2014).
Liat Kozma, Global Women, Colonial Ports: Prostitution in the Interwar Middle East (Albany: State University of New York Press, 2017).
Liat Kozma, Cyrus Schayegh, and Avner Wishnitzer (eds.), A Global Middle East: Mobility, Materiality and Culture in the Modern Age, 1880-1940 (London: I.B. Tauris, 2015).
Smadar Lavie and Ted Swedenburg (eds.), Displacement, Diaspora, and Geographies of Identity (Durham: Duke University Press, 1996).
Zachary Lockman, Comrades and Enemies: Arab and Jewish Workers in Palestine, 1906-1948 (Berkeley: University of California Press, 1996).
Daniel Monterescu, Jaffa Shared and Shattered: Contrived Coexistence in Israel/Palestine (Bloomington: Indiana University Press, 2015).
Haggai Ram, Intoxicating Zion: A Social History of Hashish in Mandatory Palestine and Israel (Stanford: Stanford University Press, 2020).
Cyrus Schayegh, The Middle East and the Making of the Modern World (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2017).