שלום רב,
אתם מוזמנים למפגש הבא של מעברים. הפעם בסדרת ההיסטוריה של האקדמיה: יסודות ופקולטות עיוניות באוניברסיטה העברית. בהשתתפות ד”ר יהודית דורי דסטון וד”ר מרים סמט. יום שני ה-4 באוקטובר משעה 18:00 עד 19:30. כתובת הזום כאן . הצטרפות לערוץ היוטיוב שלנו כאן.
המחלקה לחינוך ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, 1948 – 1968: המחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית, מאז היווסדה בשנת 1935 ובמשך העשורים הראשונים של מדינת ישראל, נעה בין מתן שירות למדינה על ידי הכשרת בעלי תפקידים במערכת החינוך ובין היותה חוד החנית של המחקר וההשכלה הגבוהה בתחומי החינוך. תנועה זו התבררה במהלך עשרים השנים הראשונות של ישראל כניסיון לאחוז את החבל בשני קצותיו, שכן שאלת זכות הקיום של המחלקה ובית הספר לחינוך כחוג אוניברסיטאי המציע לימודים לקראת תארים אקדמיים עלתה שוב ושוב על הפרק. בדומה למחלקות אחרות של האוניברסיטה, שהיו מעורבות בתהליכי עיצוב וביסוס תחומים שלמים במדינה הצעירה, ניתנה למחלקה לחינוך, אשר היתה בעלת ותק של יותר מעשור בעת הקמת המדינה, הזדמנות להשפיע על מערכת החינוך ולתרום להתמודדות עם אתגריה המרכזיים, בעיקר באמצעות רשת הקשרים של אנשיה שרובם פעלו בכמה זירות חינוכיות במקביל על מנת לשפר את החינוך בישראל. ואולם מערך נסיבות הביא לגיבושו של מקצוע ההוראה כבעל מוניטין פחות ביחס למקצועות דורשי הסמכה אחרים שנלמדו גם הם באוניברסיטה העברית כדוגמת עריכת דין או רפואה. שלושת האתגרים המשמעותיים ביותר במערכת החינוך במהלך שני העשורים הראשונים היו: המחסור במורים, הרמה הירודה של ההכשרה להוראה בבתי ספר יסודיים והיווצרותם של פערים משמעותיים ברמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה.
הקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, 1950-1948: בראשית שנת 1948 נהגתה בידי מורי האוניברסיטה ומשפטנים בכירים בפלשתינה תכנית להקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אשר התממשה לכדי ייסוד הפקולטה כשנה ומחצה לאחר מכן. את הקמתה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה דווקא בתקופה זו יש להבין בתוך הקשרן של ההתפתחויות ההיסטוריות. ערב ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הפכה האוניברסיטה למוסד המרכזי שעתיד היה לספק הכשרה אקדמית לפקידיה של המדינה הצעירה. הקשר בין ייסודה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה לבין הקמת המדינה היה אפוא גלוי ומוחשי כבר בראשית הדרך. שאיפותיהם של משפטנים באוניברסיטה ובמוסדות הישוב, ובהן השאיפה להכשיר במהירות וביעילות עורכי דין שישתלבו בתפקידים המשפטיים הרבים במוסדות המדינה וכן השאיפה לחזק את הריבונות היהודית במדינת ישראל ובפרט בעיר ירושלים, השפיעו באופן מכריע על קבלת החלטות חשובות בנוגע לייסודה של הפקולטה, מיקומה ותכני הלימוד בה. שתי הסוגיות המרכזיות שהן תולדה ישירה של הקשר בין הקמת הפקולטה להקמת המדינה, ואשר העסיקו כל העת את המייסדים, היו שאלת הריבונות היהודית וביטוייה בתהליך הקמת הפקולטה; ולצד זאת, המתח בין התכלית של פיתוח המחקר האקדמי לתכלית של הכשרה מקצועית, והתרומה הצפויה של כל אחת מהן לאוניברסיטה מצד אחד ולמדינת ישראל מצד אחר.
ד”ר יהודית דורי דסטון היא עמיתת מחקר במרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כמו כן משמשת יהודית עוזרת משפטית בכירה בבית המשפט העליון. את השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטה העברית בפקולטה למשפטים ובחוג להיסטוריה של עם ישראל. מחקריה עוסקים בתפר שבין היסטוריה למשפט, ובין היתר במשפטי שואה בישראל ובגרמניה ובעיצוב הפרופסיה המשפטית בראשית ימיה של מדינת ישראל. ספרה “משפט דמיאניוק: הסוף לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם במדינת ישראל”, המבוסס על עבודת דוקטורט שהגישה באוניברסיטה העברית בשנת 2017, עתיד לראות אור בקרוב בעברית ובגרמנית.
ד”ר מרים סמט היא היסטוריונית של החינוך, עמיתת פוסט-דוקטורט בפרויקט הממומן על ידי קרן המחקר הגרמנית DFG באוניברסיטה הטכנית בבראונשווייג ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ומתגוררת בשנים האחרונות בגרמניה. את השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה ובמכון ליהדות זמננו. מחקריה מתמקדים בהיסטוריות השזורות של החינוך היהודי בעת החדשה ושל מערכת החינוך הישראלית. ספרה “חינוכאים ושיח החינוך ביישוב העברי” ייצא לאור במהלך 2021 בהוצאת מאגנס והוא זוכה פרס “עם עולם” ע”ש שלמה ובלה ברטל לקידום המחקר ההיסטורי בעברית.
למחקר ולהוראה באקדמיה יש היסטוריה מקומית וגלובלית. מהי בדיוק? וכיצד להפוך אותה לחלק חי מתוך העולם המקצועי שלנו? אלו השאלות שהסידרה מבקשת לענות עליהן. הסידרה מפותחת במסגרת תוכנית מעברים לקידום לימודי המחקר בארץ, העשרתם. העמקתם והרחבתם. היא מכוונת גם להבניה רחבה ומקיפה יותר של “האזרחות האקדמית”. הבניה שאינה נעשת במסגרת המוסדית הקיימת. קהל היעד הוא כמובן תלמיד ותלמידות מחקר ופוסט-דוקטורנטים אבל גם הסגלים המנהליים והאקדמיים.
לפרויקט תולדות האוניברסיטה העברית על ארבעת כרכיו. החמישי ייצא בקרוב. תוכן עניינים ורכישה בהוצאת מאגנס
קהל היעד לסדרה הוא הדור הצעיר (חמרים וחברות מעברים), דור ההווה ודור המייסדים. כולנו חברי קהילה אחת.
עדכונים שוטפים על פעילות הסדרה ניתן לקבל דרך רישום לרשת מעברים. כל מפגשי מעברים מופיעים בערוץ היוטיוב שלנו שאתם מוזמנים להצטרף איליו. לרשותכם/ן גם פלייליסט של הסידרה.
רשימת המפגשים לחודשים הקרובים זמינה בדף הסידרה באתר מעברים. אשמח לקבל הצעות לנושאים נוספים.
בברכה
פרופ’ דוד לוי פאור