הבמה לתולדות ארץ ישראל והעם היהודי ומכון בוצריוס לחקר ההיסטוריה והחברה הגרמנית שמחים להזמינכם למפגש עיון לכבוד צאת ספרו של ד”ר גלעד שרביט:
תרפויטיקה וגאולה: פרויד ושלינג על החירות
תוכנית האירוע:
ברכות:
ד”ר שלי זר-ציון, ראש הבמה לתולדות ארץ ישראל והעם היהודי, אוניברסיטת חיפה
ד”ר סדריק כהן סקלי, ראש מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת-זמנינו והחוג לתולדות ישראל ומקרא, אוניברסיטת חיפה
דברים:
ד”ר ענת צור מהלאל, פסיכולוגית קלינית מומחית; עמיתת מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת-זמננו ובמסלול המחקר הבין-תחומי בפסיכואנליזה, אוניברסיטת חיפה
ד”ר יותם חותם, החוג למדעי הלמידה וההוראה; עמית מחקר, מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת-זמנינו, אוניברסיטת חיפה
סיכום ודיון:
ד”ר גלעד שרביט, המחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות, אוניברסיטת טאוסון, מרילנד; עמית מחקר, מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת-זמנינו, אוניברסיטת חיפה
יום רביעי, י”ח בטבת תשפ”ב, 22 בדצמבר 2021 , בשעה 16:00
האירוע יתקיים באולם הסנאט, קומה 29 , בניין אשכול, אוניברסיטת חיפה
תרפויטיקה וגאולה מבקש להציע פתרון לשאלת החירות בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד באמצעות עיון במודל פילוסופי של הלא-מודע, שהציע הפילוסוף הגרמני שלינג בתחילת המאה התשע-עשרה. התיאוריה הפסיכואנליטית שהגה פרויד מאתגרת את תפיסת החירות המקובלת בעולם המערבי מאז אפלטון: אם האדם החופשי הוא השולט בגורלו ומקבל החלטות הנוגעות לחייו, כיצד חירותו אפשרית במסגרת תורת האדם של פרויד, המכירה בחלקים לא מודעים של הנפש? כיצד יכול ה”אני” לשלוט בנפש, כאשר המוטיבציה האמיתית להחלטותיו אינה ידועה לו לעתים, או כאשר אינו מכיר חלקים חשובים של נפשו?
הספר מציג בהרחבה את תרומת רעיונותיו של שלינג לתורת האדם של פרויד, נושא שלא נחקר כראוי עד עתה, ומתמקד באופן המהפכני שבו מחשבת פרויד מתכתבת עם מחשבת שלינג ועם ההגות הפילוסופית בגרמניה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. פרויד החדיר לתוך הפסיכואנליזה את התשתית הרעיונית של המודל האידיאליסטי של הלא-מודע אצל שלינג, אך בה בעת גם שינה, ולמעשה ניסח מחדש, אלמנטים בסיסיים בתוכו. בכך הצליח פרויד להתמודד בהצלחה גם עם מגבלות יסודיות של הפילוסופיה הגרמנית המאוחרת, שהובילו את שלינג לעבור למחשבה על העולם דרך תפיסות רדיקליות של דת ומיסטיקה. פרויד הפך את הדרמה שבין האדם לאלוהיו אצל שלינג למפגש בין האדם למטפל, והציע התערבות אנושית במקום השגחה אלוהית, תרפויטיקה במקום גאולה. הספר עומד כך על מקומם של הפסיכואנליזה והאידיאליזם הגרמני בתהליכי החילון במודרנה.