< Global site tag (gtag.js) - Google Analytics -->

אירוע // מפגש: אבני דרך בהקמת הטכניון העברי בחיפה (פרץ לביא) (סדרת מעברים) [מקוון] 16.5.22

Message URL: https://www.hum-il.com/message/2051421/

האקדמיה: היסטוריה מקומית מזווית גלובלית, השוואתית ותרבותית

 

מוזמנות/מוזמנים למפגש הבא בסדרת ההיסטוריה של האקדמיה: אבני דרך בהקמת הטכניון העברי בחיפה, מפגש עם פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר. יום שני, ה-16 במאי, 2022, משעה 18:00 עד 19:00. קישור לזום כאן.   בהמשך האמייל צילום מפגשים קודמים בסידרה. הצטרפו לערוץ היוטיוב שלנו.

 

הרעיון  להקים מוסד יהודי לחינוך טכנולוגי גבוה עלה באופן בלתי תלוי במספר מקומות: ב-1902 בקונגרס היהודי החמישי בבאזל, בסיומו של הכינוס הראשון של המורים היהודים בפלשתינה שהתקיים בזיכרון יעקב ב-1903, ועל ידי פאול נתן, אשר הקים בברלין את תנועת עזרה של יהודי גרמניה כמשקל נגד לתנועת אליאנס של יהודי צרפת. היה זה דווקא העסקן היהודי הלא־ציוני ד״ר פאול נתן, אשר יזם את הקמתו של ה’טכניקום’ על מורדות הכרמל בחיפה, בעזרת תרומה של מאה אלף רובל ממשפחת ויסוצקי במוסקבה ותרומה נוספת של הבנקאי היהודי מניו-יורק יעקב שיף. ליד הטכניקום תוכנן בית ספר תיכון להכשרת תלמידים למכון הטכנולוגי. אבן הפינה לבניין הטכניקום הונחה ב-1912. שנה לאחר מכן פרצה מלחמת השפות כאשר ד”ר פאול נתן ואנשי עזרה עמדו על כך ששפת ההוראה תהייה גרמנית ואילו החברים הציונים בקורטוריון, חבר הנאמנים של המוסד, עמדו על כך ששפת ההוראה תהייה עברית. החלטתם החד צדדית של אנשי עזרה ששפת ההוראה בבית הספר התיכון ליד הטכניקום תהייה גרמנית גרמה לפרישתם של החברים הציונים מהקורטוריון ולמשבר עמוק ביחסים. פריצתה של מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 שינתה את התמונה. בניין הטכניקום נתפס על ידי הצבא התורכי ולאחר מכן על ידי הצבא הבריטי, ובסיום המלחמה אגודת עזרה פשטה את הרגל ונכסיה בחיפה נקנו על ידי ההסתדרות הציונית. הצבא הבריטי החזיק בבנייני הטכניון מאז כיבוש חיפה מידי הטורקים ועד 1921. מיד לאחר פינויו הושלמה הבנייה ובט”ו בשבט 1924 בטכס חגיגי בו נאם מנחם אוסישקין החלו הלימודים בטכניקום עם 17 סטודנטים. ערב הפתיחה, בחר ‘ועד הלשון’ בעצתם של ביאליק ואחד העם בשם ‘תכניון’. שתי המחלקות הראשונות שנפתחו היו ‘בנייה וסלילה’, לימים הפקולטה להנדסה אזרחית, וארכיטקטורה. בשנת הפתיחה גם נתנו שעורי ערב למסגרים, נגרים, חשמלאים ומפעילי טלגרף וטלפון. מאה שנים מאוחר יותר, הטכניון נמנה על האוניברסיטאות המובילות בעולם, ולעשרות אלפי בוגריו תרומה אדירה לבניינה, לכלכלתה ולבטחונה של המדינה.

 

 

פרופ’ פרץ לביא הצטרף לפקולטה לרפואה בטכניון בשנת 1975 והקים את המעבדה לחקר השינה ואת המעבדה הראשונה בישראל לאבחון הפרעות בשינה. הוא אחד מחלוצי המחקר בעולם בתחום של חקר השינה והפרעותיה. ב-1993 הוא התמנה כמחזיק הקתדרה לפסיכיאטריה ביולוגית ע”ש אנדרה בלרד, ב-1995 קיבל את פרס הרשל ריץ’ על הצטיינות במחקר, ב-2001 את פרס אלקלס של קרן קיימת על מחקריו בשינה וברפואת שינה, ב-2004 את פרס אוניברסיטת פיזה הניתן לחוקר האירופי המצטיין בחקר השינה, ובשנת 2006 את פרס א.מ.ת ברפואה ואת פרס האגודה האמריקאית לחקר השינה עבור חדשנות במחקר. משנת 2006 ועד כניסתו לתפקיד נשיא הטכניון הוא שימש כעורכו הראשי של Journal of Sleep Research, אחד משני העיתונים המדעיים המובילים בחקר השינה. פרץ שימש במספר רב של תפקידים אדמיניסטרטיביים בטכניון. בשנים 1982-3, ו-1986-90 הוא כיהן כראש המרכז הבין-פקולטי למחקר בבטיחות בעבודה והנדסת גורמי אנוש, וב-1985-1993 כראש היחידה לביולוגיה של ההתנהגות בפקולטה לרפואה. בשנים 1999-1993 כדיקן הפקולטה לרפואה, ובשנים 2008-2001 כסגן נשיא הטכניון לפיתוח משאבים ולקשרי חוץ. בשנת 2009 נבחר לנשיא הטכניון, ב-2013 נבחר לתקופת כהונה שניה, ובשנת 2017 לתקופת כהונה שלישית, ובכך היה לנשיא הראשון בהיסטוריה של הטכניון שנבחר ליותר משתי תקופות כהונה. על תרומתו למדע, לחינוך ולעולם האקדמי וקשרי הטכניון עם אוניברסיטאות צרפתיות, ממשלת צרפת העניקה לו את אות האביר הקומנדר במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפוליאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך על הצטיינות אקדמית ועל תרומה משמעותית למדע, לחינוך ולעולם האקדמי.

למחקר ולהוראה באקדמיה יש היסטוריה מקומית וגלובלית. מהי בדיוק? וכיצד להפוך אותה לחלק חי מתוך העולם המקצועי שלנו? אלו השאלות שהסידרה מבקשת לענות עליהן. הסידרה מפותחת במסגרת תוכנית מעברים לקידום לימודי המחקר בארץ, העשרתם. העמקתם והרחבתם.  היא מכוונת גם להבניה רחבה ומקיפה יותר של “האזרחות האקדמית”.  הבניה שאינה נעשת במסגרת המוסדית הקיימת. קהל היעד הוא כמובן תלמיד ותלמידות מחקר ופוסט-דוקטורנטים אבל גם הסגלים המנהליים והאקדמיים.

לפרויקט תולדות האוניברסיטה העברית על ארבעת כרכיו. החמישי ייצא בקרוב. תוכן עניינים ורכישה בהוצאת מאגנס.

 

קהל היעד לסדרה הוא הדור הצעיר (חברי וחברות מעברים), דור ההווה ודור המייסדים. כולנו חברי קהילה אחת.

 

עדכונים שוטפים על פעילות הסדרה ניתן לקבל דרך רישום לרשת מעברים. כל מפגשי מעברים מופיעים בערוץ היוטיוב שלנו שאתם מוזמנים להצטרף אליו. לרשותכם/ן גם פלייליסט של הסדרה.

 

רשימת המפגשים לחודשים הקרובים זמינה בדף הסדרה באתר מעברים. אשמח לקבל הצעות לנושאים נוספים.

 

בברכה,
פרופ’ דוד לוי פאור

בשם משתתפי מעברים.

 

 

(סדרתמעברים)

 

You will get reminders 10 ,5 ,2 days before the event
Event successfully added