״הימין בישראל״ – קול קורא לכתב העת ״ישראל״
עלייתם של מנהיגים סמכותניים ומשטרים ימניים במקומות שונים ברחבי העולם בעידן הנוכחי הביאה להתמקדות מחקרית בתופעת ״הימין החדש״, המטילה דגש על דעיכת הדמוקרטיה הליברלית (Crouch, 2004) ונסיקת הפוליטיקה הפופוליסטית והלאומנית (Enzo, 2019). גם הימין הציוני, שמושל בישראל כמעט ברציפות זה חמישה עשורים, זוכה לאחרונה לעניין במחקר, אך דומה כי העוסקים בו חלוקים בדעותיהם, וקשה להצביע על מגמה מחקרית אחידה.
יש השבים אל שורשי הימין הרוויזיוניסטי כדי להצביע על השינויים שחלו בו לאורך השנים. כך, למשל, הדגשת העדפת המודל האוטונומי לפיתרון מצוקת היהודים אצל ז׳בוטינסקי ״המוקדם״ מערערת על הזיהוי המקובל בין הימין ובין התביעה למדינה יהודית על פני ארץ ישראל השלמה (שומסקי, 2019). לעומת זאת, יש המדגישים את היווצרותו העצמאית של פשיזם עברי, ייחודי, שרק הושפע מהמתרחש באירופה, עוד בימי היישוב (תמיר, 2018). אחרים מקדימים את הזיקה בין הימין לדת לימי ז׳בוטינסקי בשנות השלושים של המאה הקודמת, וזאת בניגוד להנחה המקובלת כי מנחם בגין הוא שניתב את תנועתו לברית עם המחנה הדתי-מסורתי (שילון, 2020).
גם ביחס לימין הנוכחי הדעות חלוקות: יש המבקשים להבינו בזיקה להשקפת עולם שמרנית עוד מאז ימי אב״א אחימאיר ומחתרת ״ברית הבריונים״ (Bergamin, 2021); יש המדגישים דווקא את ההבדל בין ההשקפה השמרנית האמריקנית למחשבה הימנית בישראל (שגיב, 2021), ויש הרואים בימין הנוכחי תופעה חדשה, ״ניאו ציונית״, הנובעת מהפנמת ההיגיון הניאו-ליברלי בחברה הישראלית (דיין, 2022). לעומת זאת, יש הטוענים שהימין הגזעני הציוני צמח דווקא כתגובה לרדיקליזם שהתפתח בשמאל הפרוגרסיבי בארה״ב מאז שנות השישים (מגיד, 2022). אחרים מבקשים לדון בימין במסגרת הפוליטיקה של הזהויות ולהפריך את הזיהוי המוכר בין מזרחים לליכוד (לוי, ספורטא ורוזנטל, 2022).
אלה אסכולות שונות, שבחלקן מתנגשות זו בזו, שמעוררות גם שאלה מתודולוגית עקרונית: האם כדי לפצח את הימין עלינו להרחיב את הדיון על הימין הנוכחי בהקשר תיאורטי גלובלי, או שמא עלינו לשוב אל הארכיונים לבחינת מקורותיו? האם יש רצף המעיד על המשכיות בין ז׳בוטינסקי ועד לימי נתניהו בישראל או שמא השינויים שחלו בימין הם המאפיינים אותו?
גיליון נושא של ״ישראל״ – כתב עת היסטורי ורב תחומי, היוצא לאור על ידי המכון לחקר הציונות וישראל ע״ש חיים ויצמן באוניברסיטת תל-אביב – מבקש להפרות את הדיון באסכולות שלהלן, ונוספות.
אנו מזמינים מחקרים שיעמיקו את הדיון באשר למקורותיו של הימין (משיחי? לאומני? דתי? חילוני?); לסוגיות שהמחקרים החדשים מציפים באשר לדפוסי הפוליטיקה והאידיאולוגיה הימנית הנוכחית (לעומתית? ניאו-ליברלית? אנטי-ממסדית?); לשיטות הפעולה שלו; וכן לבחינת הזיקה בין הימין הישראלי להשפעות ואידיאולוגיות חיצוניות (שמרנות? פופוליזם? מזרח-תיכוניות?). בתוך כך אנו שואפים גם למבט שאינו אידיאולוגי-פוליטי, כלומר לכתיבת היסטוריה חברתית/תרבותית של הימין, ולהענקת דגש ליחסיו עם המרכז הלא-אידיאולוגי. אנו מבקשים לעמוד גם על הרכבו הסוציולוגי, כפי שהתעצב והשתנה עם השנים, ולהשפעתו על הפוליטיקה הימנית.
לצד סוגיות עקרוניות אלה, ומתוך העדפה למחקרים השוואתיים, אנו מעודדים עיסוק בזוויות נוספות: הזיקה בין הימין המקורי לתנועה הכנענית; יחסו של הימין לעולם האיסלאמי לגווניו ולפלסטינים בפרט; הימין והשמרנות הלא-יהודית בישראל; מנהיגות ימנית; אופוזיציה ימנית לימין (ישראל אלדד או הלל קוק, למשל); הימין והתקשורת; המתנחלים; הגאוגרפיה של הימין; ספרות ימנית ועוד.
המאמרים, באורך של בין 5000 ל-8000 מילה, יפורסמו בעברית ויעברו ביקורת עמיתים. ניתן להציע לנו גם מסות רלבנטיות באורך של כ-2000 עד 3000 מילה.
עורך גיליון הנושא: אבי שילון
יש להגיש תקצירים באורך של עד 500 מילה לכתובת האימייל israelj@tauex.tau.ac.il עד ל-15 בספטמבר. מחברי תקצירים מבטיחים יתבקשו להגיש מאמרים מלאים עד ל-1 באפריל 2023.
Crouch, Colin, 2004. Post-Democracy, Cambridge and Malden, MA: Polity.
Traverso, Enzo, 2019. The New Faces of Fascism: Populism and the Far Right, London: Verso.
Dmitry, Shumsky, 2018. Beyond the Nation-State: The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurion, New Haven: Yale University Press.
Tamir, Dan, 2018. Hebrew Fascism in Palestine, 1922-1942, Palgrave Macmillan: Basingstoke.
Shilon, Avi, 2020. ״More than Poetry and Music: How and why the secular Jabotinsky adopted religiosity as a solution to the crisis of the liberal,״ Jewish Studies Quarterly, Vol. 27, No.3, 288-297
Bergamin, Peter, 2021. The Making of the Israeli Far-Right, London: Bloomsbury Publishing
שגיב, אסף, מאי 2020. ״המקרה המוזר של השמרנות הרדיקלית״, הזמן הזה – מכון ון-ליר, מקוון
דיין, הילה. “הניאו ציונות: דיוקן סוציולוגי”, תיאוריה וביקורת, 52, 2020, עמ׳ 87-103
Magid, Shaul, 2021. Meir Kahane: The Public Life and Political Thought of an American Jewish Radical. Princeton University Press.
לוי, גל, ספורטא יצחק ומעוז רוזנטל, 2022 , ״הצבעה עדתית״, ספר הבחירות 2019-2021, המכון הישראלי לדמוקרטיה וראוטלג׳, (בדפוס)