קול קורא להקמת קבוצת מחקר במסגרת יד בן-צבי
מלחמת יום הכיפורים והשפעותיה החברתיות-כלכליות
עשור השנים 1977-1967 הוא מן הדרמטיים, אם לא הדרמטי ביותר, בהיסטוריה של מדינת ישראל. התחוללו בו תמורות עמוקות עד כדי קיצוניות בכל מערכי החברה, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה, שנוכחותן בחיי המדינה לא התפוגגה מאז, ובחלקן – הלכה והתעצמה והחריפה.
העשור החל במיתון 1967, שהיה, ככל הידוע, המיתון הכלכלי המתוכנן הראשון. מטרתו הייתה שינוי רדיקלי של מבנה המשק והסבתו ממשק מוטה ענף בנייה למשק תעשייתי מוטה יצוא. תוצאותיו הבלתי מתוכננות היו שיעורי אבטלה גבוהים, מורל חברתי נמוך והגירה ניכרת החוצה.
מלחמת ששת הימים קטעה את התהליך וחוללה שינוי מהותי ומהיר בכל שדרות החיים בהרחיבה הרחבה ניכרת את השליטה הישראלית על טריטוריה ואוכלוסייה ובעוררה ביום השביעי שלאחריה מאבק אידיאולוגי, דתי, פוליטי והתנחלותי על מעמד השטחים שנכבשו.
בין השנים 1967 ל-1970 התחוללו שתי מלחמות – מלחמת ההתשה, שניטשה בין הצבאות הסדירים של מצרים וישראל והמלחמה עם האירגונים הפלסטיניים והצבא הירדני, שהתנהלה לאורך עמק הירדן.
ב-1968 הוחלט על רפורמה עמוקה ויסודית במערכת החינוך, שהושתתה על שינוי מבנה מערכת החינוך לשלוש חטיבות – יסודית, ביניים ועליונה במקום שתיים (יסודית ועליונה) ועל שינוי רחב ועמוק של כל מערכי הלימודים בכל מקצועות הלימוד ובכל החטיבות. הרפורמה כללה גם אירגון חדש של שבירת הטריטוריות החינוכיות בממטרה לקדם אינטגרציה של אוכלוסיות מוחלשות עם אוכלוסיות ותיקות ומבוססות.
ב-1968 פרסמה ועדת קצ’לסקי “לבדיקת ארגון המחקר הממשלתי וניהולו” את מסקנותיה ובהן המלצה למימון מתקציב המדינה של המחקר המדעי והיישומי ומינוי מדענים ראשיים במשרדים הממשלתיים ליישום וניווט המחקר.
ממוצאי מלחמת ששת הימים השקיעה ישראל משאבים ניכרים בפיתוח העוצמה הצבאית, בד בבד עם הרחבת מדיניות הרווחה, שכונתה מדיניות שני הדגלים – צבא וחברה.
התמורה המהירה ברמת החיים ובאורח החיים עוררה ב-1971 תנועת מחאה חברתית אקטיבית “לא נחמדה”, תנועת “הפנתרים השחורים”, אשר העלתה על סדר היום את אי השוויון העדתי-חברתי-כלכלי. זו הייתה תנועת המחאה החברתית האקטיבית ביותר מאז 1959 – מחאת ואדי סאליב.
באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, אשר הייתה נקודת שבר, שעל היקפיה מבקש לעמוד פרוייקט מחקר יום הכיפורים, אשר קבוצת מחקר זו נכללת בו.
כבר בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים התעוררה תנועת מחאה פוליטית רבת היקף, שדרשה את התפטרות הממשלה (“ממשלת המחדל”) והחלפתה בממשלה אחרת. השינוי התרחש ביוני 1974.
המשבר, המכונה “משבר האנרגיה”, שהחל באוגוסט 1973, החריף עם המלחמה ובעקבותיה. הגילוי הבולט של המשבר – העלאה ניכרת של מחירי הנפט בעולם על-ידי איגוד המדינות מפיקות הנפט – אופ”ק.
ב-1975 יושמה רפורמה חדשנית במס הכנסה (רפורמת בן-שחר), שכל עיקריה נהוגים כיום, והונהג לראשונה מס ערך מוסף.
ב-1977 זכתה קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב בגביע אירופה.
במאי 1977 התחולל המהפך הפוליטי כאשר הליכוד היה לכוח הפוליטי שהרכיב לראשונה בתולדות המדינה את הממשלה.
באוקטובר 1977 החליטה הממשלה על מהפך נוסף (מלבד המהפך הפוליטי – מאי 1977): רפורמה במדיניות הכלכלית המוניטרית ברוח של ליברליזם כלכלי, המסיר מגבלות ומקל על תנועות הון. רפורמה זו הייתה המניע הראשון לתקופת אינפלציה גבוהה וממושכת, שנמשכה עד 1 ביולי 1985.
עשור רב התהפוכות נפתח בתוכנית נועזת לשינוי מבנה המשק – המיתון – והסתיים בתוכנית שיומרתה הייתה שינוי המבנה המוניטרי של המשק – הרפורמה של שר-האוצר ארליך. שתי רפורמות כלכליות מסמנות את שתי קצותיו של העשור.
קבוצת המחקר מלחמת יום הכיפורים והשפעותיה החברתיות-כלכליות תעודד מחקר ודיון בתמורות החברתיות והכלכליות בציר הזמן, אשר מלחמת יום הכיפורים ממוקמת באמצעו: מהלכים ותמורות שמלחמה זו חוללה, שינתה העמיקה, החלישה או אף ביטלה. כמו כן, נכון יהיה להעלות ולציין תמורות כלכליות ובמדיניות הכלכלית בלא כל זיקה למלחמה, שמקורן בזירות אחרות ותהליכים חברתיים, שאין להם זיקה למלחמה אף כי התחוללו לאחריה.
קבוצת המחקר המוצעת מבקשת להעלות שאלות חדשות, ניסוח עמדות חדשות, הצעות לפרשנויות מקוריות לתהליכים מוכרים, חשיפת עובדות חדשות. הקבוצה מבקשת לרענן את המחקר ולפתוח אותו ועל כן אין כל הצעה בקול קורא זה לנושאים מוגדרים מראש, אלא פתיחות.
המגבלה הדיסציפלינרית היחידה של הקבוצה היא הפרספקטיבה החברתית-כלכלית בזיקה למלחמת יום הכיפורים, אם כגורם נוכח גלוי או עלום; אם כגורם בולם או מאיץ; או מחולל חידושים.
כל מי שמבקשים להצטרף לקבוצה מתבקשים להציע רעיון לנושא המחקרי, שיוצג במסגרת הקבוצה, יידון בה ויוכל להתפתח למאמר מחקרי. משתתפי הקבוצה יגיבו להצגת ההצעה בשאלות, השגות ואולי אף בהרצאה באותו נושא אך מפרספקטיבה שונה.
הקבוצה תחל את פעילותה בראשית השנה האקדמית תשפ”ג ותקיים מפגשים חודשיים אם ביד בן-צבי בירושלים או במפגשי זום. עם סיום השנה יאורגן יום עיון להצגת הממצאים. פירות המחקר ישמשו בסיס לפרסומים בפורמטים שונים כולל כתב-העת “קתדרה”, היוצא לאור ביד בן-צבי.
מרכז קבוצת המחקר: ד”ר יאיר ברק, עמית מחקר במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
מי שמבקשים ליטול חלק בקבוצה כחוקרים מתבקשים לפנות במייל למרכז קבוצת המחקר תוך ציון נושא המחקר ותמצית קצרה של הרעיון. ניתן לציין אם הנושא נמצא כבר בתהליך מחקר – איסוף מקורות, כתיבה ראשונית וכו’.
מייל יאיר ברק: barakyir@smile.net.il