מועד הדדליין הוארך
הספרות העברית ומשבר האקלים
קול קורא לקבוצת מחקר בין-אוניברסיטאית לשנת תשפ”ג (2023-2022)
רקע
“האדם בעידן האקלים צריך לכתוב סיפור חדש”, אמר לאחרונה ד”ר אבנר גרוס (המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), בפרק השני של ההסכת “האקלימיסטים”:
מהו סיפור העל האנושי? איך הסיפור של היחסים בין האדם לטבע ישתנו בעקבות עידן האקלים? כי אם הטבע משתנה כמו שהוא לא השתנה בעבר, גם הסיפור שלנו יהיה חייב להשתנות. הרי זו הפעם הראשונה בעשרת אלפים השנים האחרונות שהאקלים שלנו משתנה. על הרבה פחות מזה האנושות שינתה את סיפור העל שלה בעבר. כדי שנצליח להתמודד עם משבר כזה, הסיפור שלנו חייב להשתנות. הוא ישתנה באופן טבעי ברגע שיתברר לנו שעזבנו את עידן האדם ונכנסו לעידן האקלים. עידן חדש. ואולי יותר מדויק, שלב מעבר לקראת עידן חדש, שמעצב את החיים שלנו כמו שלא היה כמותו בעבר. […] הסיפור הזה נכתב עד היום בעיקר בידי מדענים ולדעתי פה מגיעה נקודת המפנה. כדי שבאמת יהיה שינוי ביחס שלנו כלפי משבר האקלים, הסיפור יהיה חייב מעכשיו והלאה להיכתב על ידי סופרות וסופרים, קולנועיים, מוזיקאיות, ועיתונאים. […] [הסיפור החדש] יצטרך להוריד את עצמנו ממעמד של אל שהוא מעל הטבע, לאורגניזם שהוא חלק מהטבע”.
בשנת תשפ”ב ייסדנו קבוצת מחקר שביקשה לחבר בין משבר האקלים – מן האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות כעת – לבין הספרות העברית. יצאנו לדרך עם סימני שאלה רבים: מה המקום של הספרות בכלל, ושל הספרות העברית בפרט, לנוכח משבר האקלים? כיצד מגשרים על הפער בין מושא המחקר המדעי, הקונקרטי, העוסק בעולם הממשי, לבין ייצוגו המופשט, האמנותי, של אותו עולם עצמו? ובכלל, האם משבר האקלים מיוצג בספרות העברית?
השאלה הגדולה התפצלה לתת שאלות קטנות, מדויקות יותר, ששבו ונדונו בפגישותינו: האם ייצוג ספרותי של המשבר הוא בהכרח תמטי, או שמא הוא בא לידי ביטוי בהכרעות פואטיות וז’אנריות מסוימות? באיזו מידה הספרות העברית לדורותיה מבטאת תפיסות בעלות משמעות מפרספקטיבה של קיימות? לחלופין, האם אולי הציפיה לשיקוף ספרותי של המשבר נאיבית מדי, ובמקומה עלינו לחשוב מחדש על האתיקה והפוליטיקה של הספרות?
תיאור הקבוצה
בשנה הקרובה קבוצת המחקר תצלול לעומקן של שאלות אלו, בכוונתו להמשיך את קבוצת המחקר הבין-אוניברסיטאית, שתתכנס השנה באופן היברידי בשנת הלימודים תשפ”ג (2022-2023) בתדירות של 3-2 מפגשים בסמסטר, באוניברסיטת בן גוריון ובמקומות נוספים. הקבוצה תתנהל בחסות ובתמיכת המחלקה לספרות עברית, מכון הקשרים לחקר התרבות והספרות היהודית והישראלית, והמעבדה הספרותית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לעומת השנה שעברה שבה הצגנו מחקרים אישיים, השנה המפגשים יתנהלו במתכונת של דיון ושיח פתוח סביב נושא מרכזי שיבחר מראש. כל מפגש יוקדש להרצאה או לקריאת מאמר, ולדיון בעקבותיו. הרכב הקבוצה יכלול חוקרים/ות ותלמידי/ות מחקר. מטרות קבוצת המחקר תהיינה )א) לבחון כיצד הספרות העברית לאגפיה המגוונים )ז’אנרית והיסטורית גם יחד( מצטיירת מזווית המבט הסביבתית, וכן )ב( לעודד שיח מעמיק על אודות התחום על מנת לבססו כענף חדש, אם גם קטן וראשוני, בחקר הספרות העברית. כל המפגשים יתקיימו בימי שלישי בשעה 12:15 (שעון ישראל).
קבוצת המחקר תציע למשתתפים/ות לא רק הזדמנות ללבן את הנושא מדי חודש, אלא גם פלטפורמה דיגיטלית (בשלב ראשון פנימית, לשימוש חברי/ות הקבוצה בלבד) שתכלול רשימת מאמרים מוערת, קישורים לחומרים רלוונטיים, פורום לשיח בין חברי הקבוצה, ועוד. מלבד זאת, במהלך השנה, ובהתאם להתפתחות השיח בקבוצת המחקר, נשקול מהלכים נוספים כגון עריכת כנס ופרסום קובץ מחקרים בכתב עת שפיט.
הגשת מועמדות להשתתפות בקבוצה
ההשתתפות בקבוצה דורשת נוכחות בכל המפגשים, ולקיחת חלק פעיל בדיון הקבוצתי – אם בהרצאה, ואם בהצגת מאמר. יש להדגיש כי מטרת ההרצאות בקבוצה אינה להציג תזות מוגמרות, אלא להעלות שאלות לדיון, תחומי מחקר ועניין ראשוניים, באופן שיאפשר דיון קבוצתי שיתרום הן לחוקר/ת המרצה והן לחברי/ות הקבוצה.
יש להגיש קובץ pdf הכולל כותרת ותקציר להרצאה או הצגת מאמר רלוונטי לדיון (עד 500 מילים) וכן ביוגרפיה אקדמית קצרה של המגיש/ה (עד 200 מילים).
את הקבצים יש לשלוח ליעל ברוכים, בדוא”ל il.ac.bgu.post@yaelbru .עד לתאריך 15.10.2022 15.11.2022 תשובות תישלחנה עד 31.10.2022 30.11.2022; הועדה שומרת על הזכות לקבל מספר מוגבל של הצעות. כמו כן ייתכן שיתקבלו מועמדים/ות שהצעותיהם/ן לא יוצגו בפורום הקבוצתי. התנאים הבסיסיים להשתתפות בקבוצה הם (א) מצוינות אקדמית; (ב) התאמה לנושא הדיון כפי שהוגדר בכותרת לעיל; (ג) מחויבות עקרונית להשתתפות רציפה ופעילה בכל מפגשי הפורום. מועדי המפגשים ייקבעו סופית לאחר גיבוש הקבוצה בהתאם לאפשרויות הלו”ז של מי שעתידים/ות להרצות במסגרתה.