לחוויה האמפתית יש תפקיד מרכזי בהבנה, תקשורת ולכידות חברתית. משלבים מוקדמים בהתפתחות היכולת לזהות ולהבין מצבים מנטליים של סוכנים אחרים מעצבת את העולם החברתי שלנו ומניעה אינטראקציות ויחסיים חברתיים. על רקע קיטוב וניכור הולך ומעמיק בין קבוצות חברתיות שונות והאתגרים שמציבה המהפכה הטכנולוגית ליחס סובייקט-אחר, שדות מחקר שונים מנסים בשנים האחרונות לאפיין את החוויה האמפתית ולהבין מהם המנגנונים הסובייקטיביים, נוירונליים וקוגניטיביים שמעצבים אותה.
בהרצאה זו אשאל האם ניתן לכונן נקודת מבט משותפת לפילוסופיה ולמדעי המוח על הדרך שבה אמפתיה מתכוננת ופועלת בדרך שלא תוביל בהכרח לרדוקציה של החוויה הסובייקטיבית. במרכז הדיון תעמוד השאלה האם גישות נטורליסטיות לפילוסופיה של הנפש דוגמת נוירופנמנולוגיה (Neurophenomenology) יכולות לגשר על הפער בין מחשבה פילוסופית לחקירה אמפירית וכיצד. בחינה זו תעשה באמצעות הצגת מודל פנומנולוגי-מדעי לפעולה של אמפתיה ומבט על ממצאים ראשוניים ממחקר שמשלב כלי חקירה אמפיריים ופנומנולוגיים על מנת לבחון יחס אמפתי.
אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן חדר 449
21.11.2022, 19:30-18:0
https://humanities.tau.ac.il/cohn/research_seminar
* (מכון-כהן-תשפג)