חוסר המודעות למרחב הימי הישראלי
פרופ’ שאול חורב, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה
יום רביעי, 28.12.2022 בין השעות 14:15-15:45 בזום
תקציר
מודעות למרחב הימי מוגדרת כ”הבנה יעילה (The Effective Understanding) של כל דבר הקשור למרחב הימי שיכול להשפיע על הביטחון (Security), הבטיחות, הכלכלה או הסביבה של המדינה”. המרחב הימי כולל את האוקיינוסים, הימים, המפרצים, שפכי הנהרות (Estuaries), האיים, אזורי חוף והמרחב האווירי שמעליהם כולל האזור החופי (Littoral). המודעות למרחב הימי התחילה לקנות אחיזה, אך האתגרים במימושה נותרו רבים. בהקשר זה עולים שלושה קשיים עיקריים: קושי בהתמודדות עם היקף המידע ורמת המורכבות הטכנולוגית, קושי בשיתוף במידע, והקושי להרחיב את מושג המודעות למרחב הימי בקרב גורמים רבים יותר. מודעות למרחב הימי נהיית משמעותית רק אם היא מסוגלת לגרום לפעולות נוספות כגון תגובות מהירות לאירועים המתרחשים בים, לרבות שיפור אכיפת החוק להשגת סדר טוב בים (Good Order at Sea); בניית מוסדות משפטיים ופוליטיים חזקים יותר; משילות בימים ברמה לאומית, בין־מדינתית, או רב־מדינתית. פיתוח ה”מודעות למרחב הימי” הישראלי צריכה לפיכך להיעשות בשני נתיבים עיקריים: האחד – תפיסתי, והשני – מעשי. בהיבט התפיסתי, פיתוח המושג, בין היתר על־ידי בחינה השוואתית של יישום המושג מודעות המרחב הימי בין מדינות, תוך זיהוי שונות ודמיון ביניהם וניתוח הגורמים לכך. ונוסף לכך, להמשיך ולבחון היבטים אזוריים בפיתוח התפיסה. בהיבט המעשי, נכון לבחון את מידת הישימות של הרעיון ככלי קבלת החלטות, לדוגמה ב”רשות הים”, אם זו תקום. כמו כן, בשל מאפייני המרחב הימי, נחוץ שיתוף פעולה אזורי ועשוי להוות דווקא נושא מתאים לקידום צעדים בוני אימון (Confidence Building Measures) בין מדינות האגן המזרחי של הים התיכון. בכל מקרה, המעבר הישראלי ממצב של “עיוורון למרחב הימי” ל”מודעות למרחב הימי” היא בעיה שאיננה ייחודית רק לישראל, ולכן רצוי גם לבחון כיצד התמודדו מדינות אחרות עם בעיה זו.
https://muchanut.haifa.ac.il/index.php/he/31-center-events/228-2022-12-07-16-26-1
* (מצביחירום22-23)