השלטון המקומי בישראל בחירום – עיריית חולון בתקופת מגיפת הקורונה כמקרה בוחן
עם: דרור שלו, עיריית חולון
יום רביעי, 7.6.2023 בין השעות 14:15-15:45
תקציר
מגיפת הקורונה, אשר פרצה לחיינו בתחילת שנת 2020, העלתה על סדר היום הציבורי את השיח בנושא תפקידה, אחריותה, סמכויותיה ויכולותיה של הרשות המקומית, בטיפול בהורדת התחלואה. מחקר זה עוסק בתפקיד הרשות המקומית במצבי חירום, לאור יחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזי בישראל. מטרת המחקר הייתה לבחון באיזו מידה הרשות המקומית אוטונומית לפעול לטובת תושביה בעת חירום. כמקרה בוחן בחרנו להתמקד בבחינת רמת האוטונומיה של עיריית חולון, וביכולתה לתפקד כיחידה עצמאית במהלך מגיפת הקורונה.
במחקר נבחנה מידת האוטונומיה של הרשות המקומית לאור מידת הסמכות המוקנית לה, כאשר סמכות מוגדרת כ”כוח לגיטימי לפעולה” (Dahl, 1968) והיא נמדדת על פי מודל Local Authority Index- LAI של Ladner (2015). שאלת המחקר בחנה את מידת תפקודה של הרשות המקומית כיחידה אוטונומית בעת חירום, תוך בדיקת מקרה הבוחן של עיריית חולון בעת התמודדותה עם מגיפת הקורונה, בין מרץ 2020 לאוקטובר 2021.
ממצאי המחקר מעידים על פער בין הקשב הגבוה של מנהלי עיריית חולון, הרצון והיכולת לבצע פעולות רבות, למען רווחת התושבים ולסייע להם במצב חירום, לבין רמת האוטונומיה הנמוכה של הרשות המקומית, הקבועה בחקיקה. ממצאי המחקר הראו, כי לעיריית חולון חסרה היכולת לקבוע אלו שירותים עליה לתת ומהי הדרך לספק שירותים אלו. זאת ועוד, המחקר מצביע גם על התייחסות פטרונית של משרדי הממשלה כלפי הרשויות המקומיות, והתייחסות לרשות המקומית כזרוע ביצועית של משרדי הממשלה. בנוסף, המחקר מעיד על העובדה, כי משרד הפנים, שהוא הרגולטור החוקי של הרשות המקומית, לא הנחה את הרשויות המקומיות במהלך התקופה שנבדקה, ועיריית חולון פעלה על פי הנחיות שקיבלה ממשרדי ממשלה אחרים. מסקנות המחקר מצביעות על הצורך בבחינה מחודשת של יחסי הכוח הקיימים בין משרדי הממשלה לרשויות המקומית, ועל חיוניותו של מחקר השוואתי עתידי בין רשויות מקומיות שונות בישראל, אשר במסגרתו ייבחנו תפקידי הרשות המקומית הנדרשים בחירום, רמת האוטונומיה הנדרשת להם והאמצעים והסמכויות הנדרשים עבור יישומם.
https://muchanut.haifa.ac.il/index.php/he/31-center-events/235-2023-05-29-06-22-39
* (מצביחירום22-23) (מינרבהקיצון22-23)