קול קורא // תיקון / למאמרים (כתב עת): כתב העת "הומור מקוון" - הומור, קריקרטורה והתנגדות (אריה סובר, קרן צדפי) [עברית / מקוון] דדליין חדש לתקצירים=30.4.24. דדליין חדש לטקסט מלא=30.8.24

לאור האירועים בשלושת החודשים האחרונים, הארכנו את מועד הגשת ההצעות.
הדדליין החדש להגשת תקצירים – 30 באפריל; דדליין להגשת המאמר המלא לצורך שיפוט אקדמי עד ה- 30 באוגוסט 2024.
החל מהעת העתיקה, במצרים, ביוון וברומא, אמנים עיוותו או ביצעו מניפולציות חזותיות בדמויות אדם במטרה להעביר ביקורת פוליטית וחברתית , אולם, היה זה ב”עידן השעתוק הטכני” במאה ה-16, עם התפתחותן בגרמניה ובהולנד של טכניקות הדפוס כמיזם מסחרי, ששטף של הדפסים סאטיריים הציף את השווקים האירופאים . ההדפסים האלה שימשו אמנים בכל רחבי היבשת כאמצעי להביע לעג וביקורת הן כלפי ההנהגה הפוליטית והן כלפי הממסד הדתי, ובכך לערער על הלגיטימיות והעליונות החברתית שלהם. מכונות הדפוס סייעו להפצתו של הלעג החזותי, אפשרו שעתוק מהיר יותר שלו, כמו גם הפצה לקהל יעד רחב יותר. באופן תיאורטי, במרחב הפוליטי הדמוקרטי המתפתח של מדינות הלאום, הקריקטורה הייתה בטרמינולוגיה של פוקו, כאשר קריקטוריסטים ,(democratic surveillance) ” לאמצעי “מעקב דמוקרטי ראו עצמם כמי שאמונים על השמירה וההגנה על טובת הציבור. על רקע התפשטות הקולוניאליזם האירופאי, סוגות עיתונאיות שונות, וביניהן עיתוני סאטירה וקומיקס, אומצו והוטמעו בחברות חוץ-אירופאיות שונות. יזמי ועורכי כתבי העת באסיה, בדרום אמריקה ובאפריקה, ראו בשימוש בקריקטורה אמצעי לחנך ולתרבת את ההמונים מחד, ומנגד – מוצר תרבותי שנועד לבדר את הציבור ולרומם את רוחו, לנוכח מצוקות היום-יום. תהליכי האימוץ של ההומור והביקורת הגראפית במרחב החוץ-אירופאי, החל מהמאה ה- 19 ועד ימנו, יכולים להיקרא כ”חיקוי קולוניאלי” (או סמי קולוניאלי). כלומר, הקריקטורה והקומיקס יכולים להיות נדונים כצורך או כחובה לחקות את התרבות והכוח של האימפריות האירופאיות השונות וכאמצעי להסתגלות ולהתפתחות – אמצעי לניכוס המודרנה. מנגד, הקריקטורה והקומיקס יכולים היו לשמש או להתפענח כעמדה או כנשק של התנגדות – בין אם כלפי מוסדות השלטון המקומיים ובין אם כלפי הכוחות האימפריאליסטים השונים. בהקשר זה של החיקוי הקולוניאלי, ההומור יכול היה ושיחק תפקיד מרכזי. “הומור מקוון” יוצא בקול קורא פתוח להגשת מאמרים, מסות אישיות או רשימות (ביקורת על ספר, יצירה או תופעה) לגיליון מיוחד (שמתוכנן לצאת לאור בדצמבר 2024) שיעסוק בהומור, קריקטורה והתנגדות. הגיליון מבקש לעורר דיון על האופן שבו הומור משחק תפקיד במחאה פוליטית וחברתית, בדגש על הסוגה העיתונאית של הקריקטורה והקומיקס. הקול הקורא פתוח לכל תחומי הידע. מועד אחרון לשליחת תקצירים (150–300 מילים): יום ו’, 30 בספטמבר 2023. את התקצירים יש לשלוח לעורכת הגיליון המיוחד, ד”ר קרן צדפי, בכתובת kzdafee@gmail.com. הנחיות ולוחות זמנים לכותבי המאמרים: • היקף המאמרים האקדמיים לא יעלה על 8000 מילים (כולל רשימת המקורות); היקף המסות לא יעלה על 4000 מילים; היקף הרשימות לא יעלה על 2000 מילים. כל המאמרים האקדמיים שיתפרסמו בגיליון יעברו שיפוט עמיתים. • המאמר המוצע יוקלד ברווח אחד וחצי וביישור לשני הצדדים. יש להשתמש בעברית בגופן David ובלועזית בגופן Times New Roman; גודל הגופן בגוף המאמר יהיה 12 נקודות. גודל הגופן בהערות השוליים יהיה 10 נקודות. • כללי כתיבת המקורות יהיו בהתאם לדיסציפלינה המחקרית של החוקר.ת.
תאריך היעד לפרסום הגיליון הוא דצמבר 2024.

http://www.israeli-humor-studies.org/index.php