לאור האירועים הנוראים, הארכנו את מועד הגשת ההצעות. הדדליין החדש הוא 10.12.23
אריך הכפול
על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר (1974-1899)
כנס לציון 50 שנה למותו
מכון ליאו בק ירושלים, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע”ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם להגיש הצעות לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר.
בשנת 2024 יצוינו 50 שנה למותו של אריך קסטנר – משורר וסופר, פובליציסט, עיתונאי, מחזאי ותסריטאי, שזכה לתהילת עולם בעיקר בשל ספרי הילדים שכתב. קסטנר חולל מהפכה בספרות הילדים והנוער מפני שהציע מודלים חדשים לכתיבה לקוראים צעירים והיה אחד השותפים החשובים ליצירתה של ספרות ילדים ונוער מודרנית בגרמניה ובכל ארצות העולם. עם זאת, התנהגותו המטרידה בתקופה הרייך מטילה צל כבד על כתיבתו וטוענת אותה במורכבות.
קסטנר נולד ב-1899 בדרזדן כבן למשפחה מהמעמד הבינוני הנמוך, למד בלייפציג ושירת כחייל במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן פעל בברלין עד סוף מלחמת העולם השנייה ועם סיומה עבר למינכן שבמערב גרמניה ושם התגורר עד מותו ב-1974.
בשנות הזהב של ברלין היה קסטנר קשור לבוהמה ולחוגי השמאל הליברלי האינטלקטואלי, ובמהלכן שלח ידו בשלל תחומי כתיבה – פיליטונים, מאמרים, תוכניות-קברט, שירים, ואף מספר ספרים פרי עטו שראו אור באותן שנים. בצד ספרות למבוגרים החל באותה עת בכתיבת ספרות הילדים הנודעת שלו. ספר הילדים שפרסם ב-1928, “אמיל והבלשים”, זכה מיד לפופולריות רבה ואף עובּד לסרט. ספריו הבאים “פצפונת ואנטון” (1931) “הכיתה המעופפת” (1933) ו”אמיל והתאומים” (1934) האהובים הציעו ספרות מסוג חדש – כזו העוסקת בבעיות היומיומיות האמיתיות של ילדים מנקודת המבט שלהם עצמם, אך גם ספרות פנטסטית למחצה, כגון “שלושים וחמישה במאי” (1931). כתיבתו נוכחת בתרבויות רבות הרבה מעבר לעצם התרגום של ספריו, גם בזכות עיבוד יצירותיו לסוגי מדיום נוספים, בעיקר שירה, מחזות וסרטי קולנוע.
קסטנר בחר להישאר בגרמניה הנאצית. הוא אמנם נחשד כאיש שמאל, ספריו הועלו באש והוא אף נחקר על ידי הגסטפו, אבל התמיד בפרסום ספריו בשווייץ באישור השלטונות ואף הוסיף לכתוב ולפרסם בגרמניה, אם כי בשם בדוי. הוא שיתף פעולה עם תעשיית הסרטים שהייתה בבעלות השלטונות ובפיקוחם. לאחר המלחמה עבר למינכן, שם כתב את ספרו המפורסם “אורה הכפולה”, ובעיקר עסק בתיאטרון. הוא לא פרסם כמעט דבר על התקופה הנאצית.
בחייו האישיים נודע קסטנר בקשר העמוק והמיוחד שלו עם אמו ובקשריו הרומנטיים הרבים עם נשים. הוא לא נישא ובאופן אירוני נולד לו בן יחיד רק בערוב ימיו. עם מותו הועבר עיזבונו לארכיון הספרת הגרמנית במרבך, הכולל כמויות עצומות של מכתבים שקיבל מילדים לאורך כל חייו.
בכנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר נבקש בין השאר לפענח את סוד הצלחתו העצומה בתרבות הארץ-ישראלית והישראלית ואת הנכונות להתעלם מהתנהגותו בתקופת הרייך השלישי, סלחנות שסופרים גרמנים אחרים לא זכו לה.
בכנס אנו מעוניינים ליצור מפגש של חוקרות וחוקרים עם יוצרים, סופרים, אנשי חינוך ותקשורת, שיעסקו כולם בדמותו ובאישיותו של קסטנר בהקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים והחברתיים שבהם פעל, וכמובן ביצירתו הענפה ובהתקבלותה. נשמח לקבל הצעות להרצאות על הנושאים הבאים, אך גם נושאים אחרים שאינם מצוינים כאן יישקלו בהחלט:
- הביוגרפיה של קסטנר
- ילדותו ונעוריו בדרזדן
- פעילותו בברלין בתקופת ויימאר
- התנהגותו במהלך התקופה הנאצית והשאלות על פעילותו במהלכה
- חייו לאחר 1945
- אישיותו
- יחסו של קסטנר לילדים
- קשריו המשפחתיים, יחסיו עם הוריו
- יחסו של קסטנר לנשים ולמגדר
- יצירתו של קסטנר
- בספרות הילדים
- בספרות המבוגרים
- בכתיבתו העיתונאית
- בשירה
- בתיאטרון
- בקולנוע
- התקבלות והשפעה
- מעמדו של קסטנר בתרבות העברית
- מעמדו בספרות הילדים והחותם שהטביע עליה
- סרטים שנעשו על יצירתו או בהשראתה
- תרגומי יצירתו לעברית וללשונות אחרות (כולל תרגומים חוזרים)
הכנס יתקיים בתאריכים ה- 3-4 ביוני 2024 בירושלים, באנגלית ובעברית.
נא לשלוח תקצירים של ההרצאות באמצעות הטופס כאן עד 22.10.23 — 10.12.23
לשאלות ניתן לפנות לד”ר שרון גורדון sharon.gordon@mail.huji.ac.il
חברי הועדה המארגנת: ד”ר אירנה אווה-בן-דוד, ד”ר שרון גורדון, מר דוד ויצטום, ד”ר גדעון טיקוצקי, ד”ר שרון ליבנה, פרופ’ משה צימרמן, פרופ’ זהר שביט