בר-זוהר, ב’ (2023). “בַּאבוד רשעים”: על מותם של בניטו מוסוליני, אדולף היטלר ויוסיף סטלין
בעיתונות העברית. קשר, 60, 202-180.
המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע”ש שלום רוזנפלד והמרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים ע”ש דניאל ס. אברהם, אוניברסיטת תל אביב
במאמר זה נבחנים סיקורי מותם של בניטו מוסוליני, אדולף היטלר ויוסיף סטלין בעיתוני הארץ, דבר, המשקיף, חרות, מעריב, על המשמר, הצופה וקול העם. ניתוח התוכן האיכותני של הסיקורים מגלה כי היחס אל מוסוליני בעיתונות העברית היה כאל עריץ רצחני ועושה דברו של היטלר וכמי שקיבל את גמולו כאשר גופתו נתלתה בכיכר העיר ונרמסה על ידי ההמון האיטלקי. היטלר תואר כצורר האיום ביותר שקם לעם היהודי, כמפלצת האחראית לשואה וכדמות שנואה, מנוולת, קיצונית ושטנית המגלמת את שיא הבנליות והרשע האנושי. על רקע משנתו האלימה ופעולותיו הרצחניות של היטלר, וכמנהיגה של האומה הגרמנית, העיתונים ניתחו את דפוסי אישיותו ותהו: כיצד תיזכר ותונצח דמותו בהיסטוריה? האם העם הגרמני יידרש לחשבון נפש?
בניגוד אליהם סוקר מותו של סטלין באופן דו-ערכי ורב-משמעי. מחד גיסא צוינה אחריותו הראשית לרצח המונים ולדיכוי, הרעבה ושעבוד של מיליוני אזרחים. מאידך גיסא הוא הצטייר כאידיאליסט, כפוליטיקאי מחושב וכריזמטי וכמצביא אימתני אשר הכניע את הצבא הנאצי. יתרה מזאת, בעל המשמר, וביתר שאת בקול העם, הובעה לסטלין הערצה עזה. הם הציגוהו כאידיאולוג מבריק, כגאון פוליטי, כמצביא מזהיר, כמנהיג דגול, כמשכין שלום בין-יבשתי, כמאחד פועלי העולם וכשליט שהעם היהודי חב לו תודה.
This article examines the journalistic coverage of the deaths of Benito Mussolini, Adolf Hitler, and Joseph Stalin in the Hebraic daily newspapers Ha’aretz, Davar, Ha-Mashkif, Herut, Ma’ariv, Al Ha-Mishmar, Ha-Tzofe and Kol Ha-Am. The qualitative text analysis reveals how Mussolini was portrayed as a deadly tyrant who followed Hitler’s orders and got his just desserts, eventually being hanged and trampled by the masses in the center of Milan. Hitler was described as the most despicable and loathed tyrant the Jewish people had ever known. Unsurprisingly, the newspapers presented him as a monster who was responsible for the Holocaust, and as an extreme satanic nationalist who epitomized pure evil. Discussing Hitler’s anti-Semitic, racist, violent, and lethal ideas and actions, the Hebraic newspapers analyzed his character and wondered: How will he be remembered in history? Will the German people be called to account for their deeds?
In contrast, Stalin’s death was covered ambivalently. On the one hand, most newspapers mentioned his leading role in mass repression, ethnic cleansing, extensive deportations, and unthinkable numbers of executions, as well as the cause of famines that killed millions. On the other, he was portrayed as a strong, idealistic, and charismatic politician and a heroic army leader who defeated the Nazi army. Furthermore, Al Ha-Mishmar, and to a greater extent Kol Ha-Am, portrayed Stalin as a brilliant ideologist, political genius, glorious stateman, international peacemaker, the global embodiment of communism, and a world leader who rescued the Jewish people in World War ll.