אוטואתנוגרפיה היא שיטת מחקר איכותנית המשתמשת בניסיון האישי כדי לתאר ולבקר פרקטיקות ותופעות חברתיות ותרבותיות. האוטואתנוגרפיה מוסיפה לשיח התאורטי את החוויה הפרטיקולרית, ומסרבת לתיאור חוויות חברתיות באופן “כללי” או הגמוני. בעשור האחרון נעשתה האוטואתנוגרפיה מתודולוגיה מקובלת, והיא רווחת יותר ויותר בפלטפורמות השונות של המחקר האיכותני. קיומם של כנסים אוטואתנוגרפיים והופעתם של ספרי הדרכה וכתבי עת ייעודיים מעידים על הפופולריות שצברה המתודולוגיה הזאת.
בחלק הראשון של הסדנה נסקור את יסודות האוטואתנוגרפיה ואת כיווני ההתפתחות שלה בשנים האחרונות. עוד נדון בסוגיות האתיות הייחודיות לאוטואתנוגרפיה: ייצוגן של דמויות הנוכחות בסיפור האישי והתאמה של הפריווילגיה הנרטיבית, רגישות אתית כלפי העצמי (כותב.ת האוטואתנוגרפיה) ואתיקה של קריאה, המופנית אל מי שקוראים על אודות החוויה האישית, שלרוב עוסקת ברגעי פגיעות ומשבר. חלק זה ילווה בדוגמאות טקסטואליות וויזואליות.
המתודולוגיה של אוטואתנוגרפיה מייחסת חשיבות מרובה למלאכת הכתיבה ולאומנות הסיפור (storytelling). החלק השני של הסדנה יוקדש ללימוד יסודות הכתיבה האוטואתנוגרפית: טכניקות להתחלת כתיבה (כגון זרם תודעה, קולאז’ ו-text spinning), כתיבה גופנית (embodied writing) וכתיבה בז’אנר של לא-בדיון יצירתי (creative nonfiction, CNF).
https://store.macam.ac.il/store/rashut/10937/
* (מופתתשפד)