קול קורא להצעת הרצאות לכנס בנושא
דמוקרטיה, אזרחות והאוניברסיטה לאור הגותו של ח”י רות
ירושלים, ימים רביעי וחמישי 27-28 בנובמבר 2019
קרן רות
חיים יהודה רות נודע כמייסד החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, דיקן הפקולטה למדעי הרוח ורקטור האוניברסיטה, ופעל רבות כאיש האוניברסיטה העברית בין השנים 1928 ועד 1953. בין תחומי השפעתו ניתן למנות מפעל תרגום פורץ דרך של ספרי מופת פילוסופיים לעברית, פועלו החינוכי הדמוקרטי, גישתו הייחודית לאתיקה יהודית ולאחריות אזרחית. בכתביו הציע פרשנות לפילוסופיה המערבית העתיקה והמודרנית, מחשבת ישראל ואתיקה יהודית. דגש מיוחד שם בכתביו על הרמב”ם, שפינוזה ודקארט, וכן עסק בשאלות אקטואליות לתקופת היישוב וראשית ימי מדינת ישראל מבחינה חינוכית, אתית, תרבותית, דתית ופוליטית. רות עסק בין היתר ביחס הראוי של המדינה וצה”ל כלפי האוכלוסייה הערבית, ובחובותיה של האוניברסיטה העברית הצעירה כלפי החברה בה היא פועלת.
ח”י רות סבר שהאומה האנגלית ורוח החירות שלה צריכות לשמש מקור לחשיבה פוליטית עבור היישוב העברי בארץ ישראל ועבור המדינה שבדרך. הדמוקרטיה האנגלית הצליחה לדעתו לשלב בין מגמות של “חופש” ו”שלטון”, ובכך לפתור באופן מעשי את השאלה שאינה ניתנת לפתרון פילוסופי, והיא: כיצד ניתן ליישב את המתח שבין חירות הפרט ובין שעבודו למסגרת הפוליטית שבתוכה הוא חי? כמו כן, רות הדגיש את הערך של הדתיות, המסורת והשמרנות הטבועים הן בתרבות האנגלית והן בתרבות היהודית. הוא התנגד לכינונה של חוקה כתובה וקבועה שקשה לשנותה, וראה בה חזיון שווא של שלמות ואוטופיה. לעומת זאת העמיד בראש מעייניו את החינוך שכן “התריס הסופי והאמתי נגד משטר של עריצות הוא האזרח עצמו”.
שאלות שהעסיקו את רות בתקופת כינון המדינה ממשיכות לעמוד ביסוד הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית בת זמננו. על כן דיון רציני בהגותו של רות צפוי לתרום לבחינה מחודשת של סוגיות אקטואליות מנקודת מבט שהיא יסודית למסורת החשיבה הפוליטית הדמוקרטית בחברה הישראלית.
חוקרים ותיקים וצעירים מוזמנים להגיש הצעות להרצאות בנושאים שהעסיקו את חיים יהודה רות מכיוונים דיסציפלינריים מגוונים, לרבות היסטוריה, מדע המדינה, מחשבה פוליטית, חינוך, תרבות, לשון, פילוסופיה, מדעי הדתות ועוד.
להלן רשימת נושאים המתאימים לכנס. חוקרים המעוניינים להציע נושא אחר הקשור בכנס – מוזמנים לעשות כן.
א. עיונים בהגותו הדתית, המוסרית והפוליטית של ח”י רות, כגון:
- מהי דמוקרטיה?
- מהו חינוך נכון לאזרחות?
- מה הם תפקידיה של האוניברסיטה?
- מעמדה של השפה העברית ביישוב, במדינה ובאוניברסיטה
- מה צריכים להיות המאפיינים של “מדינה יהודית”?
ב. סוגיות אתיות-פוליטיות שממשיכות להיות רלוונטיות גם היום והעסיקו את ח”י רות, כגון:
- רעיון המדינה הדו-לאומית אז והיום
- יחס היישוב היהודי בארץ ישראל כלפי האוכלוסייה הערבית
- האוניברסיטה העברית בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל
- מחלוקות ביחס לציונות בתקופת היישוב
- היהדות כדת אוניברסלית או לאומית
- דמות המשטר של המדינה שבדרך, או: של המדינה שכבר נוסדה
הכנס יתקיים בשפה העברית.
חוקרים מוזמנים לשלוח תקצירים להרצאות באורך של עד 300 מילים.
דדליין למשלוח הצעות להרצאות: 25 באפריל 2019.
כתובת אימייל למשלוח תקציר: roth.conference.2019@gmail.com.
מארגני הכנס בוחנים אפשרות לפרסם את המאמרים שיוצגו בכנס בגיליון של כתב-עת אקדמי שפיט.
חברי הוועדה המייעצת (לפי סדר א”ב): פרופ’ דן אבנון (מדע המדינה, האוניברסיטה העברית); פרופ’ זאב הרוי (מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית); פרופ’ אנאבל הרצוג (מדע המדינה, אוניברסיטת חיפה); ד”ר איל חוברס (מדע המדינה, אוניברסיטת ת”א); פרופ’ בנימין פולק (מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית); ד”ר ג’ולי קופר (מדע המדינה, אוניברסיטת ת”א).