ב-1 במרס 1920 (י”א באדר תר”ף) התחולל קרב קצר בנקודת ההתיישבות הצפונית תל-חי, שיכול היה לשקוע בתהום הנשייה כמו אירועים אחרים שהתרחשו מאז. אולם הקרב בתל-חי היה חיש-מהר לפרשה מכוננת בתודעת היישוב היהודי והתנועה הציונית. מותם של שמונה מתיישבים-מגינים ומתיישבות-מגינות (שניים מהם בשבועות שקדמו לקרב) הפך לאירוע מכונן, לסמל ולמיתוס. הטקסטים המעצבים שחוברו על רקע אירועי תל-חי ובעקבותיהם נחקקו בתודעת בני הדור והשתקעו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ובתרבות העברית. היותו של טרומפלדור, דמות ידועה ביישוב היהודי ובתנועה הציונית, ואישיות מעוררת ההשראה בקרב יהודים במזרח-אירופה, הוסיפה נופך רב משמעות לאגדת הגבורה החדשה שנרקמה.
מיתוס תל-חי היה לאחד מאבני הראשה של הנרטיב הציוני שהתגבש בתקופת המנדט ובראשית ימיה של מדינת ישראל. סוכני זיכרון רבים ומגוונים נטלו חלק בעיצובו, בשימורו ובטוויית הפרשנות לו. הם עשו שימוש בקשת של פרקטיקות זיכרון, שסייעו להטמיע אותו אך גם להתאימו למציאות החיים הדינמית. תהליכי עיצוב אגדת הגבורה התבססו, בין היתר, על זמן זיכרון – יום י”א באדר, ועל מקום זיכרון – חצר תל-חי ופסל האריה השואג של מלניקוב.
המשמעות הסמלית הנרחבת שנודעה לאירועי תל-חי זכתה להכרה מיידית שבאה לידי ביטוי בשיח הציבורי ובטיפוחו, אולם לא יצרה אחידות בעיצוב משמעות המיתוס ואף הובילה לפולמוס עז בין השמאל לימין הפוליטי. לאחר קום המדינה, לצד אימוץ המיתוס והנצחת תל-חי בזיכרון הרשמי של המדינה, העצימו הסתירות והניגודים שנכרכו בפרשנותו של המיתוס ואלה אף התעצמו ככל שהחברה הישראלית התבגרה ואוכלוסייתה גדלה והתגוונה.
* * *
הוועדה המארגנת של הכנס מזמינה חוקרות וחוקרים מכל תחומי הדעת להגיש הצעות המציגות מבט מחודש ומחדש על פרשת תל-חי במובנה הרחב: ההיסטורי, ההיסטוריוגרפי והמיתולוגי. הזמן שחלף, הפרספקטיבה שהשתנתה, המגמות והמפנה המתחולל מעת לעת בחקר הההיסטוריה והתרבות, מאפשרים להתבונן על תל-חי מזוויות חדשות, להציע תובנות עדכניות, ואף במבט השוואתי לבדוק את זיקותיה להקשרים נוספים ולתרום לפיתוח הבנה מקיפה יותר של משמעויותיה השונות והשלכותיה.
בין הסוגיות ונקודות מבט שעשויות לעלות במהלך הכנס:
– הגליל העליון 1920-1918 בהקשריו הרחבים: הזווית הבריטית ונקודת המבט הצרפתית של אירועי ראשית 1920; הזווית ערבית והפלסטינית של הפרשה ושל המיתוס; ההיבטים הצבאיים של ארועי תל-חי.
– דמותו וקורותיו של יוסף טרומפלדור בשלבים שונים של חייו ודרכו הפוליטית.
– דמותם של מגיני תל-חי וקורות חייהם של הנופלים בקרב.
– קיבוץ תל-חי, (עד 1926) וחברת הנוער שפעלה בתל-חי (החל מ-1935).
– היחס לפרשת תל-חי של זרמים שונים וקבוצות מגוונות ביישוב היהודי, בחברה הישראלית ובתנועה הציונית לאזוריה.
– היבטים תרבותיים, אומנותיים, מגדריים, חינוכיים ורגשיים של מיתוס תל-חי.
– י”א באדר, חצר תל-חי ואנדרטת ‘האריה השואג’ של מלניקוב.
– מוזיאון חצר תל-חי כאתר תיירות.
– מיתוס תל-חי מ-1967 ועד ימינו בהקשרים שונים.
– הקשר השוואתי לאירועים מקבילים בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה הכללית.
– עד כמה פרשת תל חי מוכרת ורלוונטית בחברה הישראלית כעבור מאה שנה.
נקודות מבט אלה אפשריות, אך נשמח לקבל הצעות שמתייחסות להיבטים נוספים.
* * *
- תקצירים, בהיקף של 250 מילים, יש לשלוח עד 15 באוגוסט 2019, לכתובת: tereza.am@gmail.com
- על ההצעות לכלול כותרת, תיאור קצר של הדיון בנושא והחידוש שבו.
- הודעה על אישור ההרצאה תתקבל תוך 30 יום.
- לפרטים נוספים ולכל שאלה מוזמנות ומוזמנים לפנות לפרופ’ אמיר גולדשטיין, amirgold@telhai.ac.il
הוועדה המארגנת:
פרופ’ אמיר גולדשטיין, פרופ’ יעל זרובבל, פרופ’ אביבה חלמיש, פרופ’ מוסטפא עבאסי, פרופ’ מאיר חזן, ד”ר גיורא גודמן.